על הפרק

 
כדי להציג את שפע החומרים שבידי הספרייה הלאומית ושותפיה לפרויקט הבחירות, בחרנו במספר נושאי חתך. אלו נושאים מרכזיים בחיי מדינת ישראל ואזרחיה מאז הקמתה ועד היום. הסכסוך הישראלי-ערבי, השיטה הכלכלית, מאבקים חברתיים והמתח בתחום דת ומדינה, מלווים אותנו, הישראלים, מזה עשרות שנים, והעיסוק בהם נוטה להיות מועצם במערכות הבחירות, לקראת יום ההכרעה בין גישות, אידיאולוגיות, מצעים ותכניות שונות המוצעות על-ידי המפלגות המתמודדות.
 

בכל מערכת בחירות בחרנו להתייחס לחלק מנושאי החתך הללו, אחד או יותר, ולשפוך אור על האופן המיוחד שהנושא העסיק את הציבור בשעתו. דווקא חשיפתם של חומרים מפעם מדגישה את הרלוונטיות של הסוגיות לחיינו היום, גם אם בדרך אחרת, ובוודאי בשפה שונה, בדגשים שונים ובהקשרים שונים. ​
ליכוד 1984
 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 
 
 
מדינת ישראל קמה במאי 1948 בתוך סערת הקרבות של מלחמת העצמאות. חלק ממוסדות היישוב הפכו למוסדות המדינה הצעירה, אך לא מעט מן המסגרות התגבשו בשנים הראשונות לקיומה. למפלגת השלטון של דוד בן-גוריון הייתה גישה סוציאליסטית בעיקרה, ומתוך גישה זאת היא פנתה לטפל במצבה של המדינה שמצאה את עצמה קולטת עלייה בהיקפים אדירים. כבר בימיה הראשונים של המדינה פעלו כוחות אידיאולוגיים שונים. בימי הבריטים נהגה בארץ-ישראל כלכלה חופשית למדי, שלא נעלמה עם הקמת המדינה וכך, לצד הסוציאליזם, שדגל בתכנון מרכזי ובחלוקת משאבים שוויונית ככל האפשר, הייתה אחיזה עמוקה לכלכלת השוק.
 
מפלגת פועלי ארץ ישראל 1951
המערך 1984​ ​
בדור הראשון להקמת המדינה דובר רבות על הצורך להגיע לעצמאות כלכלית, והגישה הייתה שעל המדינה להצליח לספק את כל צרכי תושביה בכוחות עצמה. גישה זאת תאמה אידיאולוגיה של תיעוש רחב-היקף ביוזמת הממשלה, שבאמצעות יוזמתה יכלה גם להשפיע על פיתוח חבלי הארץ שהיא יישבה בעולים. עם הזמן, עם עליית רמת החיים והציפיות של הפרט, עם השתלבותה של ישראל בכלכלת העולם ועל רקע משברים כלכליים בשנות קיומה של המדינה, היו שתי הגישות הללו מוקד למחלוקת ולמאבק פוליטי וציבורי.

עד כמה על הממשלה להיות מעורבת בניהול הכלכלה? באיזו רמה עליה להתערב? עד כמה יכולה ישראל להרשות לעצמה כלכלה חופשית, על רקע צרכי הביטחון ונוכח המצב המדיני המורכב שלה? שאלות אלו מלוות את מדינת ישראל ואת מערכות הבחירות שמתקיימות בה מראשית המדינה ועד ימינו.
 
 
 

 כלכלה במערכות בחירות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

שאלות של דת ומדינה מלוות את מדינת ישראל כל שנותיה. אם מדינת ישראל היא מדינת היהודים, האם עליה להיות "מדינה יהודית"? מה נכלל במושג "מדינה יהודית"? מה באופייה של המדינה ובחוקיה צריך להיגזר מן הדת והמסורת היהודית ובאילו מובנים תהיה המדינה "ככל המדינות", מדינה מודרנית-מערבית? כיצד יחולו עקרונות של הנאורות האירופית על מדינה שחלק משמעותי מאוכלוסייתה נאמן לחוקי התורה ואף מעמיד אותם מעל לחוקים מעשה ידי אדם? אם יהודים זכאים לאזרחות אוטומטית עם עלייתם ארצה, מי יקבע מי הוא יהודי? על פי אלו קריטריונים ייקבע הדבר?
 
במדינת ישראל מתנהלים שיח, דיון ומאבק ארוכי-שנים בכל הנושאים הללו. אין מדובר בדיונים תיאורטיים בלבד. היותה של היהדות דת של הלכה, הקובעת לפרט את כל אורחות חייו, מעלה שורה ארוכה של אזורי חיכוך ומחלוקת מעשיים מאוד.
יהדות התורה 1996
אם המדינה מחייבת קיומה של מערכת חינוך לכל הילדים, כיצד יחונכו ילדיהם של יהודים דתיים? אם המדינה מחייבת את כל אזרחיה להתגייס לשירות חובה בצבאה, האם החובה תחול על נשים דתיות? האם תלמידי ישיבות מזרמים ששוללים את קיומה של המדינה, יחויבו גם הם להתגייס? מה יהיה יחסה של המדינה לשבת ולחגי ישראל? הם יותר לקיים מסחר, אירועי תרבות ציבוריים ותחרויות ספורט בשבת? כיצד ינהגו נציגיה הרשמיים של המדינה בכל הקשור לשמירת שבת וכשרות?
מפדל 1981
השאלות רבות מאוד והעיסוק בהן ובפרטיהן המשתנים עם הזמן מלווה את החברה הישראלית כל השנים. לא מעט מן הסוגיות הללו הופכות לנושאי מחלוקת פוליטיים. זרמים שונים בציבור הדתי מיוצגים בכנסת מיומה הראשון. משמעות הדבר היא שכמעט כל נושא הקשור ליחס לדת היהודית ולמצוותיה או לחובות המוטלים על יהודים דתיים, עולה לדיון בפרלמנט של המדינה והופך לעניין פוליטי. כך שזור הנושא בחייה הציבור הישראלי מאז ומעולם. בעיות מסוימות נפתרות בהסכמה או בהסדרים זמניים, אך נושאים חדשים וגם חדשים-ישנים עולים והופכים למוקד לדיון ציבורי, וגם עומדים במרכזן של מערכות הבחירות בישראל. ​ מרצ 1996
 

 דת ומדינה במערכות בחירות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

החברה הישראלית היא חברה מורכבת מאוד. עולים מכל רחבי העולם, בני עדות שונת, בעלי מנהגים שונים ודוברי לשונות שונות הצטרפו לוותיקים שגם הם פסיפס מגוון מאוד מן הבחינה העדתית, הדתית, התרבותית ועוד. כל המגוון העצום הזה היה למדינה ב-1948. שפע הגישות, הדעות, האידיאולוגיות, האמונות, החלומות, השאיפות והמנהגים יצרו מציאות של תסיסה חברתית בלתי פוסקת. כמדינה דמוקרטית, ישראל מצטיינת בשיח ציבורי ער ובכיכר שוק הומה במיוחד.
 
מדינת ישראל ידעה מאבקים חברתיים רבים. לא פעם, ניצתים מאבקים על רקע חלוקת העוגה הלאומית: כמה לעזור לעולים? כמה לתת לחיילים משוחררים? עד כמה מתקיים שוויון בחלוקת המשאבים למיעוטים? עד כמה על המדינה לסייע לחלשים, לנכים, לקשישים? איזו מחויבות יש למדינה כלפי ניצולי השואה? הנושאים רבים מאוד.
 
אך לא רק חלוקת העוגה היא סיבה לפריצתם של מאבקים חברתיים. פערים בין בני עדות שונות, תחושות של קיפוח והזנחה הרוחשות בקרב בני עדות המזרח, היחס המתנשא שעולים רבים חשו מצד נציגי הממסד, גם הן היו במוקד של מאבקים חברתיים במשך שנות קיומה של המדינה.
 
באין לישראל חוקה, נקבעת בה המציאות מתוך הדיון הציבורי. לא פעם הופך הדיון הציבורי לתנועת מחאה ולמאבק ממוקד ומפורש. מתוך המחאות צומחות מפלגות או משתנים חלקים במערך הפוליטי. מחאות חברתיות מכתיבות לא מעט מסדר היום לקראת מערכות הבחירות לכנסת. הדינאמיקה החברתית הישראלית, חירות הביטוי והמסורת הפרלמנטארית, יחד עם הנסיבות המשתנות במדינה וסביבה, מבטיחות שמאבקים חברתיים ימשיכו להשיק למערכות הבחירות בישראל.
 

 מאבקים חברתיים במערכות בחירות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

הסכסוך היהודי-ערבי מלווה את הציונות מראשית ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. הקמתה של מדינת ישראל התחוללה מתוך מאבק בין היישוב היהודי והיישוב הערבי בתוך ארץ-ישראל כשבמקביל נאלצה המדינה הצעירה להדוף התקפה צבאית מצד חמש מדינות ערב שביקשו לשים לה קץ.
 
גם לאחר מלחמת העצמאות לא חדל הסכסוך מלהיות ציר מרכזי בחייה של מדינת ישראל. מדינות ערב והעולם המוסלמי בכללותו לא קיבלו את קיומה של מדינת היהודים במזרח התיכון. שוב ושוב נאלצה מדינת ישראל להתמודד עם סכנות מן החוץ: מסתננים פלסטינים, עימותי גבול עם מדינות ערב ואף איום קיומי של ממש ערב מלחמת ששת הימים ב-1967.
 
הניצחון הישראלי הגדול במלחמת ששת הימים הרחיב מאוד את גבולות המדינה, אך גם הביא עמו מציאות של שליטה ישראלית על מאות אלפים ואף מיליונים של ערבים פלסטינים. כעת יותר מבעבר לא היה הסכסוך הישראלי-ערבי לא בין מדינות בלבד, אלא שהוא התגלע במלוא חריפותו כמאבק בין שני לאומים ואף בין שתי תנועות לאומיות.
 
הטרור הפלסטיני העמיד אתגר נוסף בפני מדינת ישראל, הן בגבולותיה הישנים, הן בשטחים שהיא השתלטה עליהם ב-1967, והן ברחבי העולם. ב-1973 תקפו צבאות סוריה ומצרים את מדינת ישראל ואילצו אותה ללחום על קיומה בתנאים קשים ביותר. ידה של ישראל הייתה על העליונה, לאחר שהיא שילמה מחיר כבד בקרבנות בנפש, פרט למחירה הכלכלי האדיר של מלחמת יום הכיפורים.
 
בשנות השבעים, לאחר המהפך הפוליטי שהעלה לשלטון את מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין, הביע נשיא מצרים אנואר סאדאת נכונות לבקר בישראל. לאחר משא ומתן מורכב, הגיעו ישראל ומצרים להסכם שלום, שכלל את החזרתו של חצי האי סיני לידיה של מצרים.

השלום עם מצרים לא פתר את הסכסוך הישראלי-ערבי. מלחמת לבנון ב-1982, שהייתה תחילתה של נוכחות ישראל בת 18 שנה במדינה הגובלת בה מצפון, הייתה כרוכה במאבק ארוך בארגוני הטרור הפלסטינים. בשנת 1987 התקומם הציבור הפלסטיני ביהודה, שומרון עזה וגל של טרור שטף את ישראל. בשנות ה-90 נוצרו שתי הזדמנויות חדשות להתקדמות לעבר נורמאליות בין ישראל והערבים. נחתמו הסכמי אוסלו והוקמה הרשות הפלסטינית כחלק מכוונה להמשיך במשא ומתן עד להסדר מלא בין ישראל והפלסטינים, ובנוסף לכך, בשנת 1994, הצליחו ישראל וירדן לפתור את המחלוקות ביניהן ולחתום על הסכם שלום.
יחד עם זאת, הסכסוך הישראלי-ערבי בעינו עומד וממשיך להיות עניין מרכזי ביותר בחייה של המדינה ובמציאות של אזרחיה. ישראל והפלסטינים טרם הגיעו להסדר. השלום עם מצרים ניצב בפני אתגרים והשלום עם ירדן לא הניב את מלוא הפירות הרצויים. עם סוריה טרם הושג הסכם, והעולם המוסלמי הרחב אינו משלים במלוא מובן המלה עם קיומה של מדינת ישראל.
 
 
הסכסוך היהודי-ערבי חוצה גם את החברה היהודית במדינת ישראל. כיצד להגיע להסדר, עם מי, באיזה מחיר? האם אפשר בכלל להגיע להסדר? האם נראה באופק עתיד שבו מדינת היהודים מקובלת על שכניה? השאלות רבות, הספקות מתמידים והנושא עומד במרכזן של מערכות הבחירות מאז ומתמיד. ​
 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​