בחירות 2009

  

הבחירות לכנסת ה-18 נערכו ב-10 בפברואר 2009. המועד המקורי היה אמור להיות סוף אוקטובר 2010, אך כיוון שראש הממשלה אהוד אולמרט נאלץ להתפטר על רקע סדרה של חקירות שנפתחו נגדו בחשד לשחיתות. במאי 2008, עם התקדמות חקירתו של אולמרט בפרשה שנודעה בשם "פרשת מעטפות הכסף", שבה נחשד שאולמרט קיבל כספים במעטפות מאיש העסקים האמריקני משה טלנסקי, גבר הלחץ על אולמרט: אהוד ברק איים לפעול להקדמת הבחירות אם "קדימה" לא תחליף את אולמרט. חברי-כנסת הגישו הצעה לפיזור הכנסת וגם ש"ס איימה לתמוך ביוזמה. לבסוף, הוסכם ש"קדימה" תבחר יושב-ראש חדש. בספטמבר 2008 נערכו בחירות ב"קדימה" וציפי לבני, שרת החוץ, זכתה בהנהגת המפלגה. אולמרט התפטר מראשות הממשלה והנשיא פרס הטיל על לבני להקים ממשלה חדשה. לבני פתחה במגעים עם מפלגת העבודה והגיעה להסכם, ולאחר מכן נשאה ונתנה עם ש"ס ו"דגל התורה", וכן עם מרצ ומפלגת הגמלאים. לקראת סוף אוקטובר התברר שלבני אינה מצליחה להקים ממשלה וכך נקבע שהבחירות לכנסת ייערכו ב-10 בפברואר 2009.
שמעון פרס מצביע בקלפי בירושלים
 

 

  
תשדירי בחירות​ סרטים
תשדירי בחירות סרטים
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

מלחמת לבנון השנייה
אחד האירועים שהשפיעו באורח מיוחד על כהונתו של אהוד אולמרט בראשות הממשלה ועל ערעור מעמדו הציבורי, הייתה מלחמת לבנון השנייה. המלחמה שנמשכה 34 ימים בחודשים יולי ואוגוסט של שנת 2006, החלה כשחזבאללה חטף שני חיילי צה"ל ופתח בירי מסיבי על ישובי הגליל המערבי. בתגובה, תקפה ישראל מן האוויר שורה ארוכה של מטרות בלבנון. חיל האוויר הישראלי השמיד את עיקר מערך הרקטות ארוכות הטווח של חזבאללה ותקף מטרות עד שכונותיה הדרומיות של ביירות, מעוז החזבאללה בבירה הלבנונית. הפעולה החלה ב-12 ביולי, וכללה גם הפגזה ארטילרית כבדה על דרום לבנון. לאחר מכן החלו כוחות צה"ל להיכנס לאזורים הסמוכים לגבול ולהשתלט על כפרים לבנוניים תוך ניהול קרבות קשים עם חזבאללה. לקראת סוף יולי גויסו כוחות מילואים גדולים והורחבה הפעולה הקרקעית עד לנהר הליטני. בינתיים, ירה חזבאללה על העורף הישראלי, כשהוא פוגע בכל אזור הצפון, עד חיפה ועפולה. בעקבות המלחמה הוקמה ועדת וינוגרד לחקירת המלחמה. מסקנותיה היו קשות מבחינת דרגי הפיקוד הבכירים וראשי המדינה. מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
ב-27 בדצמבר פתחה ישראל במבצע רחב-היקף ברצועת עזה. מבצע "עופרת יצוקה", נמשך 22 יום במטרה לפגוע בחמאס ולמנוע את ירי הרקטות ופצצות המרגמה משטח רצועת עזה. הרקע למבצע היה ירי מתמשך מרצועת עזה, שהתגבר עם ביצוע תכנית ההתנתקות וסיום הנוכחות הישראלית ברצועת עזה, במחצית השנייה של שנת 2005. הירי מעזה ידע עליות וירידות, ובחודשים שלפני מבצע "עופרת יצוקה" חלה רגיעה משמעותית בעקבות הסכם "תהדיאה", בין הצדדים, שהושג בתיווך מצרי. בראשית נובמבר 2008 השמיד צה"ל מבנה ממולכד שחמאס הקים סמוך לגדר עם ישראל והרג מספר מחבלים. בשטח החלה הידרדרות. הפלסטינים ירו לעבר ישראל במהלך כל חודש נובמבר. לבסוף, ישראל החלה בתקיפה אווירית מסיבית של מטרות בעזה ונמשך בכניסה קרקעית של כוחות משולבים תוך ביתור הרצועה לשלושה חלקים. כוחות צה"ל נכנסו לערים ופעלו נגד מחבלים, מצבורי נשק ובסיסים. חמאס התבצר בקרב האוכלוסייה והמשיך לירות רקטות. המבצע הביא לפגיעה רחבה בחמאס ולהרס רב בעזה, וזכה לתמיכה בקרב הציבור הישראלי, לצד ביקורת קשה בעולם. היום שאחרי- מערכת הבחירות מתחיל בסימן מבצע "עופרת יצוקה" בעזה
 

 

  
תשדירי בחירות​ סרטים
תשדירי בחירות סרטים
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

חקירות אולמרט
אחד הגורמים העיקריים שהביאו להתפוררות הקואליציה בראשותו של אהוד אולמרט היה שורה של חקירות שנפתחו נגדו במגוון חשדות לשחיתות ואי-סדרים. כבר בשנת 2007 נפתחו חקירות פליליות נגד אולמרט על חשד למעורבות פסולה שלו בהפרטת בנק לאומי, בחשד שקיבל הנחה לא תקינה בעת רכישת בית ברחוב כרמיה בירושלים, ובחשד שהוא פעל מתוך ניגוד עניינים כשר התעשייה והמסחר והתערב בהחלטות של מרכז ההשקעות. כמו-כן נחשד אולמרט במינויים פוליטיים. כל הפרשות הללו לא הבשילו לכלל אישומים, אך במאי 2008 פרצה "פרשת מעטפות הכסף", שעיקרה היה חשד שאולמרט קיבל מאות אלפי דולרים שלא כדין מאיש העסקים היהודי-אמריקני משה טלנסקי. עם היוודע תכניה של העדות שמסר טלנסקי, החלה הקואליציה בראשותו של אולמרט להתערער. אהוד ברק איים לפעול להקדמת הבחירות, קבוצה של חברי כנסת הגישו הצעה לפיזור הכנסת וש"ס ניסתה ללחוץ לקבל הטבות בקצבות הילדים. בחודש יולי הודיע אולמרט שהוא לא יתמודד לראשות "קדימה". לבסוף, הוסכם ש"קדימה" תבחר יושב ראש מפלגה במקומו, בדרך להקמת ממשלה חדשה.

אהוד אולמרט מצביע בקלפי בירושלים
 

 

  
תשדירי בחירות​ סרטים
תשדירי בחירות סרטים
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

ציפי לבני
ציפי לבני (ילידת שנת 1958) היא בתם של אנשי אצ"ל מובהקים. לבני למדה משפטים, שירתה ב"מוסד" ועסקה בעריכת דין. בשנת 1996 התמודדה על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-14, אך לא נבחרה. לקראת הבחירות בשנת 1999 נבחרה במקום ה-18 ברשימת הליכוד ונכנסה לכנסת. עם נצחונו של אריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001, מונתה לבני לשרה לפיתוח אזורי. בממשלת שרון השנייה מונתה לשרת המשפטים. כשאריאל שרון הקים את "קדימה", בסוף שנת 2005, פרשה לבני מהליכוד והצטרפה ל"קדימה". לאחר ששרון לקה בשבץ מוחי מונתה לבני לשרת החוץ בממשלת אולמרט ולאחר מכן גם לממלאת מקום ראש הממשלה. בספטמבר 2008, לאחר התפטרות אולמרט, נבחרה להנהיג את "קדימה", אך לא הצליחה להקים ממשלה. בבחירות לכנסת ה-18 "קדימה" בראשות לבני הייתה לסיעה הגדולה בכנסת, אך היה זה נתניהו שהצליח להקים ממשלה. לבני עמדה בראש האופוזיציה. במאי 2012 הפסידה לשאול מופז בבחירות להנהגת "קדימה" והתפטרה מן הכנסת. בנובמבר 2012 הקימה מפלגה חדשה, "התנועה", לקראת הבחירות לכנסת ה-19.
ציפי ליבני מצביעה בקלפי בתל אביב
 

 

  
תשדירי בחירות​ סרטים
תשדירי בחירות סרטים
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

התרסקות מפלגת הגימלאים
בבחירות לכנסת ה-18 התמודדה מפלגה שהייתה ההפתעה הגדולה של הבחירות לכנסת ה-17: מפלגת "גיל", שכונתה בציבור בשם "מפלגת הגמלאים". המפלגה הוקמה בשנת 1996, אך מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, עד שבשנת 2006 הייתה הבסיס הפורמאלי למפלגה חדשה של גמלאים, בראשותו של רפי איתן, איש ביטחון ששירת שנים רבות ב"מוסד" וב"לשכה לקשרי מדע". בבחירות לכנסת ה-17 הצליחה המפלגה להשיג 7 מנדטים וקיבלה שני תיקים: תיק הבריאות ותפקיד של שר לענייני גמלאים במשרד ראש הממשלה. המפלגה קיבלה את ראשות ועדת העבודה והרווחה ותפקיד של סגן יו"ר הכנסת. המפלגה ריכזה התמקדה בתחומי הבריאות והרווחה, בעיקר בכל הנוגע לקשישים. רבים סברו שהצלחתה בבחירות נבעה מכך שהיא ריכזה קולות של מצביעי-מחאה ומתלבטים שלא מצאו מפלגה לרוחם. במהלך שנת 2007 נמוגה לא מעט מההתלהבות הציבורית מהמפלגה, ובראשית שנת 2008 אירע בה פילוג קולני ומתוקשר. לקראת בחירות 2009 חידש איתן את הרכב הרשימה, אך זו השיגה רק כ-17,000 קולות, נחלה כישלון חרוץ ונותרה מחוץ לכנסת.
מפלגת גיל - חייבים גמלאים בממשלה
 

 

  
תשדירי בחירות​ סרטים
תשדירי בחירות סרטים
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​