בחירות 1984

 

הבחירות לכנסת ה-11 התקיימו ב-23 ביולי 1984. הבחירות הוקדמו ביותר משנה, שכן הן היו אמורות להיערך ב-5 בנובמבר 1985. המערך בראשותו של שמעון פרס היה מעודד מהצלחתו היחסית בבחירות המקומיות שהתקיימו בחודש אוקטובר 1983 ושאף להקדים את הבחירות לכנסת. המצב הכלכלי הקשה, סדרת המשברים בתחום הבנקאות וקריסת הבורסה, התערערות המטבע וירידתו של מנהיגו הכריזמטי של הליכוד, מנחם בגין מן הבמה, הביאו את מפלגת האופוזיציה העיקרית, המערך, להאמין שמסתמנת מבחינתם אפשרות ממשית לחזור לשלטון. הליכוד, מצדו, היה מעוניין לסיים את הקדנציה המלאה של הכנסת.

בחודש מרץ 1984 נערכה בכנסת הצבעה על ההצעה להקדים את הבחירות. באורח מפתיע, הצליח המערך לגייס תמיכה פרלמנטרית ביוזמתו. מי שהכריע את הכף היה חבר הכנסת אהרן אבוחצירא, מנהיג סיעת תמ"י בכנסת, סיעה מסורתית-דתית בת שלושה חברים שביקשה לקדם את צמצום הפערים העדתיים ולהעניק ייצוג בכנסת לבני עדות המזרח. ההצבעה אכן הוכרעה על חודם של שני קולות, בהשתתפות כל חברי הכנסת. 61 תמכו בהקדמת הבחירות ו-59 התנגדו.
מרכז בחירות בשכונה חרדית בירושלים
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988 •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

מלחמת לבנון
אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הציבור הישראלי בשנת 1984 היה המלחמה בלבנון. המלחמה, שהחלה ביוני 1981 והביאה את ישראל עד לביירות, לא הצליחה לשנות את התמונה המדינית האזורית לטובתה של ישראל. השהייה בלבנון גבתה מחיר גבוה בקרבנות ובעלות כלכלית. בשנת 1982 ביצעו מיליציות נוצריות טבח במחנות הפליטים הפלסטינים סברה ושתילה. הטבח עורר סערה גדולה בישראל, בשל התחושה שהממשלה ושר הביטחון לא עשו די כדי למנוע אותו, והיו מי שיחסו להם אף אחריות שילוחית לזוועה. ועדת כהן, שחקרה את האירועים שהובילו לטבח, הביאה להעברת אריאל שרון מתפקידו כשר ביטחון. בשנת 1983 נטש צה"ל את הרי השוף ונסוג לקו נהר האוואלי. הסורים שבו לביירות וב-4 בנובמבר 1983 אירע פיגוע התאבדות בבניין הממשל בצור. בפיגוע נהרגו 60 איש, בהם חיילים, אנשי מג"ב ואנשי שב"כ רבים. בציבור הישראלי גברה המחאה נגד המשך הישיבה בלבנון ונשמעו תהיות קשות בדבר המעורבות הישראלית במלחמת האזרחים הלבנונית. מלחמת לבנון הסעירה את הציבור והייתה אחת הבעיות הקשות שהמתינו לפתרון.
 
חד"ש- לצאת מלבנון
המשבר הכלכלי
בתקופה שקדמה לבחירות שהתקיימו בשנת 1984, הייתה מדינת ישראל שרויה במשבר חמור. המשק הישראלי סבל מהיפר-אינפלציה והממשלה איבדה שליטה על המחירים. הגירעון במאזן התשלומים היה חמור ויתרות מטבע החוץ של המדינה הידלדלו. במקביל, החוב החיצוני של המדינה הגיע לכדי 200% מהתוצר. מעגל הדפסת הכסף החמיר את המצב ללא הרף. בנוסף לכך, נטלה על עצמה הממשלה התחייבויות כספיות מעיקות: הקצבאות גדלו ומלחמת לבנון שהתמשכה גרמה להוצאות גבוהות. אם לא די בכך, בסוף 1983 קרסו שערי המניות של הבנקים, וכדי למנוע את התמוטטות המערכת הבנקאית, החליטה הממשלה להלאים את הבנקים. הציבור נאלץ לספוג הפסד ניכר בערך חסכונותיו. האזרחים איבדו את אמונם במטבע הישראלי והכלכלה פנתה להסתמך על הדולר האמריקני. המשבר החמור נמשך בשנת 1984: השקל עבר תהליך של פיחות מהיר ואיבד כשלושה רבעים מערכו במהלך אותה שנה. פיחות השקל ייקר את מוצרי הייבוא ותרם להאצה נוספת באינפלציה. המשבר הכלכלי מצא פתרון רק עם הקמת ממשלת האחדות בין הליכוד והמערך, בעקבות התיקו בבחירות.​ ליכודינפלציה- טור של מיכאל הרסגור
הקמת מפלגת ש"ס
לקראת הבחירות לכנסת ה-11 הופיעה בזירה הפוליטית מפלגת חדשה: מפלגת ש"ס. מקים המפלגה היה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, והיוזמה להקמתה התגבשה בעקבות אכזבתו של הרב יוסף מכך שלא ניתנה לו האפשרות להמשיך בכהונתו כראשון לציון. עם הקמת המפלגה פעלו בה חרדים בני עדות המזרח, שדעתם לא הייתה נוחה ממצבם במפלגות החרדיות הוותיקות, האשכנזיות. בנוסף להם, הצטרפו לש"ס פעילים בני עדות המזרח שהשתייכו קודם לכן למפלגת תמ"י של אהרן אבוחצירא.
 
בהנפת הדגל העדתי בזירה הפוליטית לא היה כל חידוש. עוד לפני קום המדינה וגם בכל שנות קיומה הוקמו ופעלו מפלגות עדתיות, שחלקן אף הצליח להיבחר לכנסת: מפלגות של בני העדה התימנית, של הספרדים הוותיקים ועוד. אלא שעד מהרה הסתמנה ש"ס כהתארגנות מסוג חדש. מצד אחד, ביקשו יוזמיה לקדם את מעמד המזרחיים בעולם הישיבות האשכנזי, שם הרגישו דחויים ומקופחים. מצד אחר, ביקשה המפלגה לקדם גם את מעמדם של המזרחיים המסורתיים, הדתיים-לאומיים. לראשונה הופיעה בזירה מפלגה שפנתה לכלל בני עדות המזרח בישראל.
ש"ס- למה דווקא ש"ס?
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

דיון על פסילת רשימות
מהקמת המדינה, יכלה תמיד כל רשימה שביקשה להתמודד לכנסת אכן לעשות זאת. בשנת 1965 ביקשה לרוץ לכנסת "רשימת הסוציאליסטים". בין חבריה היו חברים בארגון "אל ארד", שנקבע שהוא התאגדות בלתי-חוקית, על רקע החשש שההתארגנות מבקשת לפגוע בביטחון המדינה. ועדת הבחירות המרכזית סירבה לרשום את "רשימת הסוציאליסטים" "מן הטעם שרשימת מועמדים זו היא התאחדות בלתי חוקית, היות ויוזמיה שוללים את שלמותה של מדינת ישראל ואת עצם קיומה." בדיון שהתקיים בבג"ץ נקבע עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת, והרשימה נפסלה.
 
מפלגת כך
כמעט עשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1984, שבה ועדת הבחירות המרכזית ופסלה שתי רשימות: את רשימת כ"ך של מאיר כהנא ואת "הרשימה המתקדמת לשלום". שתי הרשימות ערערו על פסילתן ובית המשפט העליון התיר להן להתמודד בבחירות לכנסת. בית המשפט קבע שהן אינן שוללות את קיום מדינת ישראל. בבחירות עצמן נבחרו שתי הרשימות לכנסת. מאיר כהנא ודעותיו הגזעניות והאנטי-דמוקרטיות זעזעו את המערכת. בעקבותיו תוקן החוק, הורחבו העילות לפסילת רשימה והוסדר הליך הערעור בפני בית המשפט העליון.​ הרשימה המתקדמת לשלום
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

יצחק שמיר
יצחק שמיר (2012-1915) נולד בפולין. היה פעיל תנועת "בית"ר" מנעוריו ועלה ארצה בשנת 1935. שמיר הצטרף לאצ"ל ולאחר מכן היה ממייסדי הלח"י יחד עם אברהם שטרן. שמיר נעצר על-ידי הבריטים ב-1941 ונמלט ממעצר ב-1942. בשנת 1946 שוב נעצר ונשלח לאריתראה. גם משם נמלט, והגיע לצרפת. הוא חזר לארץ ולפעילות בלח"י, ובכלל זה היה מעורב ברצח מתווך האו"ם ברנדוט. לאחר שפעל ב"רשימת הלוחמים" נטש את הפוליטיקה וגויס ל"מוסד". בשנת 1973 נבחר מטעם הליכוד לכנסת. בשנת 1980 מונה לשר חוץ. עם התפטרותו של מנחם בגין בשנת 1983, זכה בהנהגת הליכוד ועמד בראש הממשלה עד 1984. ב-1984 הנהיג את הליכוד בבחירות לכנסת ה-11 והקים ממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. ב-1986, בעקבות הסכם רוטציה עם מפלגת העבודה, פינה מקומו לשמעון פרס ושב להיות שר החוץ. שמיר הנהיג את הליכוד בבחירות של 1988 והקים ממשלה שנפלה בהצעת אי-אמון בשנת 1990. בעקבות מפלת הליכוד בבחירות 1992, פרש שמיר מראשות הליכוד. יצחק שמיר נפטר ב-30 ביוני 2012.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

מפלגת "הס מס​"
בבחירות שנערכו בשנת 1984 היה תפקיד חשוב במיוחד לתעמולה הטלוויזיונית. רשימות קיבלו זמן שידור בערוץ הממלכתי של רשות השידור על פי גודלן, ורשימות חדשות קיבלו זמן מינימאלי אחיד. הדבר משך הקמתן של רשימות זעירות שקפצו על ההזדמנות לזכות באפשרות לחשוף את רעיונותיהן. כזאת הייתה רשימת "הס מס", רשימת יחיד של יעקב ברגר. הדגל שברגר הניף היה הדרישה לבטל את מס ההכנסה. ברגר נודע בכינוי "הרץ הבודד" והפיץ את הסיסמה "יעקב גרוס – הכוח השקט - לא רץ לכנסת ולא הולך לאיבוד".

בחלוף השנים נטען כי יעקב ברגר התכוון להקים רשימה שתהיה לוויין של רשימת "יחד" של עזר וייצמן, ותעביר ל"יחד" את 10 דקות השידור בטלוויזיה שיוקצו לה לפי חוק. ההסדר נפסל וברגר הקים את הרשימה ורץ כמועמד יחיד, כך שהוא עשה שימוש בדקות השידור כדי להטיף לביטול מס הכנסה. בתשדיריו, שילב ברגר שנית ארוכות שבהן נראה צ'ק של בנק לאומי. לטענתו, שילוב הפרסומת הסמויה נעשה תמורת מחיקת חוב אישי שלו לבנק.
מפלגת הס מס
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​