הבחירות לכנסת השמינית התקיימו ב-31 בדצמבר 1973, לאחר שנדחו בעקבות מלחמת יום הכיפורים. הבחירות התקיימו בצל המלחמה, כשאזרחים רבים היו עדיין מגויסים וצה"ל יושב במובלעת בסוריה ומעבר לתעלת סואץ. הבחירות היו אמורות להיערך ב-30 באוקטובר 1973, אך ב-6 באוקטובר פרצה המלחמה. בשנות שלטונה, ריכזה סביבה ראש הממשלה
גולדה מאיר אחדים משרי המערך ונראה כי השלטון מובטח להם גם לאחר תקופת גולדה, שחלתה בסרטן. בצד הימני של המפה הפוליטית התחוללה תמורה משמעותית עם הקמת הליכוד. אריאל שרון, שפרש מצה"ל בקיץ 1973, יזם איחוד בין גח"ל, הרשימה הממלכתית והמרכז החופשי, ובכך יצר גוף פוליטי בן 31 מנדטים מול המערך. בראש הליכוד עמד מנחם בגין, כשסביבו חבורה של פוליטיקאים צעירים. המערך ביקש להיראות כמי ששולט במדינה בשקט, בביטחון ובאחריות. אלא שהמלחמה טלטלה את המדינה ואיתה את המערכת הפוליטית. בזמן הקצר שבו התנהלה מערכת הבחירות עד להצבעה בדצמבר עסק הציבור בעיקר בהאשמות קשות כלפי ממשלת גולדה ושריה, והאזרחים הלכו לקלפיות בתחושה של הלם וסערת-נפש.