בחירות 1988

  

הבחירות לכנסת ה-12 התקיימו ב-1 בנובמבר 1988. לפניהן כיהנה ממשלת האחדות בין ליכוד והמערך, ומנהיגי שתי המפלגות הגדולות, יצחק שמיר ושמעון פרס, שימשו בתפקיד ראש הממשלה לפי הסכם הרוטציה. בכל שנות הממשלה שימש יצחק רבין בתפקיד שר הביטחון. ממשלת האחדות הצליחה להתגבר על האינפלציה שהשתוללה במשק במחצית הראשונה של שנות ה-80 ולצמצם את נוכחות צה"ל בלבנון על-ידי הסגתו לרצועת הביטחון. יחד עם זאת, בתחום המדיני והביטחוני הממשלה שהורכבה משתי המפלגות היריבות הגדולות, התאפיינה בקיפאון מדיני ובקושי להגיב להתרחשויות. בעיקר אמורים הדברים ביחס לאינתיפאדה הפלסטינית, שפרצה בחודש דצמבר 1987. הפרות סדר וגילויי אלימות מקומיים היו להפגנות גדלות והולכות שהתפשטו בכל רחבי רצועת עזה והגדה המערבית והפכו עד מהרה לאירועים אלימים שלא שככו. בעוד האלימות גוברת ומתפשטת, התנהל בישראל ויכוח על משמעות המתרחש בשטח. אש"ף השתתף באלימות וגם חיפש ערוץ הידברות עם ארה"ב ואף גילה סימנים לנכונות למגעים מדיניים עם ישראל. ממשלת ישראל קפאה על שמריה ובאופק לא נראתה אפשרות לפריצת דרך.
ראש הממשלה יצחק שמיר מציע בקלפי ביום הבחירות בתל-אביב
תשעים אחוזי הצבעה.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

כלכלה – יציבות וקשיים
בשנת 1984 ידעה מדינת ישראל אינפלציה חסרת תקדים. ממשלת האחדות הלאומית בהשתתפות הליכוד והמערך נטלה על עצמה לעצור את האינפלציה והצליחה בכך. באמצעות שיתוף פעולה והבנות בין כל הגורמים המרכזיים במשק: הממשלה, התעשיינים, הסוחרים, ההסתדרות והציבור, נעצר המעגל האינפלציוני ועליות המדד, על אף שהיו משמעותיות, הגיעו לרמה שאפשרה פעילות כלכלית נורמאלית. יחד עם זאת, עם פרוץ האינתיפאדה בדצמבר 1987 הוחמר מצב המשק בהדרגה. המסחר עם השטחים דעך, פועלים מהשטחים חדלו בהדרגה לעבוד בישראל, ולא נמצא להם תחליף ריאלי. האבטלה עלתה וענף הבנייה סבל במיוחד מהשלכות האינתיפאדה, עד כי חברות קבלניות גדולות נקלעו לקשיים. גם מפעלים הסתדרותיים עמדו בפני קשיים, ובהקשר זה בלטה סגירתו של מפעל הטקסטיל הוותיק "אתא", לאחר מאבק סוער של העובדים. המשק ידע גם את משבר הקיבוצים ומשבר המושבים, בעקבות חובות עתק שהצטברו בשנות האינפלציה הדוהרת, ועל רקע שקיעתו של המשק ההסתדרותי. הממשלה הצליחה לשמור על יציבות לאחר שנים של טלטלה כלכלית, אך כלכלת ישראל ניצבה בפני אי-ודאות.
אני עובד - הם מרוויחים - חד"ש
האינתיפאדה הראשונה
ההתקוממות האלימה של הפלסטינים בשטחים שהוחזקו בידי ישראל מ-1967 פרצה ב-9 בדצמבר 1987. עד מהרה כונתה ההתקוממות "אינתיפאדה" ("התנערות"). האינתיפאדה הראשונה פרצה באורח ספונטני, בתוך השטחים. הסיבות לפריצתה נתונות בוויכוח בין חוקרים ופרשנים. במבט כללי דומה כי תחושה של חוסר מוצא, אין אונים והיעדרו של אופק לאומי ואזרחי הביאו את הפלסטינים בשטחי לנסות לשנות את מצבם במו-ידיהם. מצוקה כלכלית, תחושה שההנהגה הלאומית הפלסטינית בחוץ אינה מתקרבת לפתרון הבעיה הלאומית, חיכוך נמשך עם רשויות הצבא והממשל הישראליות ולחצים דמוגרפיים פנימיים הביאו לתסיסה שהתפרצה כהפגנות המונים ומהומות. עד מהרה קמו מסגרות מקומיות שכיוונו את המתרחש ("ועדות עממיות" ו"מפקדה לאומית"). הממשל האזרחי הישראלי וסדרי החיים המוכרים התמוטטו וכוחות הביטחון נקטו גישה של יד קשה. במהלך 1988 עברה הנהגת האינתיפאדה לגורמים פלסטיניים מחוץ לשטחים וכל הארגונים הפלסטינים הצטרפו למאבק. ביולי 1988 ניתקה עצמה ירדן מהגדה המערבית ובנובמבר 1988 הכריזו הפלסטינים בתוניס על עצמאות. כעת היה ברור כי מדובר בעימות חזיתי בין ישראל ובין הפלסטינים. קנה מלחמה בתשלומים נוחים - התחיה
הסכם לונדון​
בשנת 1987 שימש שמעון פרס שר חוץ בממשלת האחדות בראשות יצחק שמיר. באותה שנה נפגש פרס עם מלך ירדן חוסיין. הפגישה החשאית התקיימה בלונדון והניבה הסכם על ועידה בינלאומית בחסות האו"ם כדי למצוא פתרון לסכסוך במזרח התיכון. ההסכם עסק בבעיה הפלסטינית וקבע כי ירדן תיטול לידיה את האחריות על הפלסטינים בשטחים וגם תחתום על חוזה שלום עם ישראל. פרס והמלך חוסיין הסכימו כי ירדן תייצג את הפלסטינים במסגרת משלחתה לוועידה, שאף תתנהל ללא השתתפות אש"ף. "הסכם לונדון" אמנם הושג לאחר פגישה בין שר החוץ של ישראל ובין מלך ירדן, שהתקיימה באישור ראש הממשלה שמיר, אך שמיר לא ראה בעין יפה את האפשרות לוועידה בינלאומית וסבר שהיא עלולה להציב את ישראל בפני לחצים בלתי-אפשריים. לעומתו, סבר שמעון פרס כי ירדן יכולה להיות מנוף רב-תועלת לפתרון הבעיה הפלסטינית בדרך שתהיה אפשרית מבחינתה של ישראל. בסופו של דבר, סירב שמיר לקדם את ההסכם. בתוך זמן קצר פרצה האינתיפאדה וחוסיין ניתק עצמו מהגדה המערבית.​​ המלך חוסיין מביע דעתו על הבחירות
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

פיגוע בבקעת הירדן
יום אחד בלבד לפני הבחירות, ב-30 באוקטובר 1988, נסע אוטובוס מטבריה לירושלים. האוטובוס עבר ביריחו ונקלע למארב מחבלים. האוטובוס הותקף בשלושה בקבוקי תבערה שהושלכו לעברו. בפיגוע נהרגו רחל וייס בת 26 מירושלים וכן שלושת ילדיה, נתנאל, רפאל ואפרים. בעוד הארבעה עולים באש, חש החייל דוד דלרוזה וניסה להצילם. דלרוזה לא הצליח לחלצם מן האש, ואף נפגע בעצמו ונפצע קשה. לאחר חודשיים של מאבק בפציעה הקשה, נפטר דוד דלרוזה והיה אף הוא לקרבן הפיגוע בבקעת הירדן.
 

הפיגוע שגבה את חייהם של רחל וייס וילדיה ערב הבחירות לכנסת סימן עבור רבים את חומרת המצב בשטחים ואת העובדה שהמחאה האזרחית נושאת אופי של התקוממות אלימה, שארגוני הטרור הפלסטיניים ממלאים בה תפקיד מרכזי. באשר להשלכות הפיגוע, הדעות חלוקות. יש הטוענים שהפיגוע, שמטבע הדברים עורר זעזוע קשה בציבור הישראלי, דחף רבים להצביע למפלגות הימין. לעומת זאת, אחרים טוענים שהמגמה בציבור הישראלי הייתה ברורה עוד קודם לכן: פיצול בין ימין ושמאל וחוסר נכונות לשינוי בתחום המדיני.
שער העיתון ביום הבחירות
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

חוסיין בן-טלאל
חוסיין בן-טלאל (1999-1935) היה למלך ירדן לאחר שאביו, טלאל, הוכרז כבלתי-שפוי. ירדן, המורכבת מאוכלוסייה בדואית-מקומית ומאחוז גבוה של פלסטינים, נשלטת על-ידי השושלת ההאשמית, אך קיומה אינו מובן מאליו. כמלך צעיר, נדרש חוסיין לעמוד בלחצים מבית ומחוץ. הלאומנות הערבית בימי נאצר איימה על שלטונו, והוא נשען על בריטניה וארצות-הברית, ופיתח ערוצים חשאיים עם המנהיגים הישראליים. חוסיין שיתף פעולה עם ישראל כדי להגן על שלטונו מפני הארגונים הפלסטיניים שקמו במהלך שנות ה-60. במלחמת ששת הימים נגרר חוסיין אחר מצרים והפעיל את צבאו מול ישראל. בתגובה, כבשה ישראל את שטחי הגדה המערבית שהיו בידי ירדן משנת 1948. לאחר מכן הגביר את שיתוף הפעולה עם ישראל, נעזר בה כדי לשרוד מול האיום הפלסטיני בשנת 1970, נמנע מלהשתתף במלחמת יום הכיפורים ואף הזהיר את ישראל מפני כוונות סוריה ומצרים. חוסיין גילה נכונות להגיע לשלום עם ישראל. לאחר שישראל חתמה על הסכמים עם הפלסטינים חוסיין חתם על שלום עם ישראל, בשנת 1994. חוסיין נפטר בפברואר 1999. חוסיין בן טלאל (1999-1935)
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

הרשימה המתקדמת
בבחירות של שנת 1988 יושם לראשונה התיקון לחוק יסוד הכנסת המאפשר לוועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם יהודי, שוללות את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות. הוועדה פסלה את רשימת "כך" של מאיר כהנא ודנה בבקשה לפסילתה של רשימת "הרשימה המתקדמת לשלום". ברוב דחוק, החליטה הוועדה לא לפסול את הרשימה המתקדמת לשלום, שהורכבה מאנשי שמאל כגון אורי אבנרי ומתי פלד, ובראשה עמד מוחמד מיעארי. חברים בוועדת הבחירות ערערו בפני בית המשפט העליון על אישור הרשימה. בית המשפט דן בערעור בהרכב של חמישה שופטים. לבסוף, ברוב של שלושה שופטים לעומת שניים, החליט בית המשפט לא לפסול את הרשימה. ההחלטה נומקה בכך שלא הוצגו ראיות חותכות לכך שהרשימה שוללת את קיום מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. הפסיקה חשובה גם לאור העובדה שמוחמד מיעארי עצמו היה מראשי תנועת "אל ארד", שנפסלה למעשה מלהתמודד בבחירות לכנסת בשנת 1965. בבחירות 1988 זכתה הרשימה במנדט אחד ומוחמד מיעארי נבחר לכנסת.
הרשימה המתקדמת לשלום
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​