אריק שרון – בחירות 2003

​​

  

הבחירות לכנסת ה-16 נערכו ב-28 בינואר 2003. היו אלו בחירות מיוחדות בתולדות המדינה שכן הן נערכו עקב החלטתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, כפי שנקבע בחוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה משנת 1992. שרון החליט לפזר את הכנסת והבחירות שנקבעו בעקבות כך היו בחירות לכנסת בלבד, ולא לראשות הממשלה. וכך, כשאריאל שרון פיזר את הכנסת ב-5 בנובמבר 2002, ניתן האות למערכת הבחירות. על הפרק עמדה האינתיפאדה השנייה, הגם שהיא דעכה מאז מבצע "חומת מגן" לקראת אמצע שנת 2002. עם זאת, לרבים נדמה כי שרון מנצל שעת כושר פוליטית כדי לחזק את מעמדו שהתערער במידה משמעותית עקב חקירות שהתנהלו נגדו בחשד לשחיתות בקשר למימון בחירתו לראשות הליכוד בסוף שנת 1999. ההלוואות ששרון נטל כדי לממן את מסע הבחירות שלו בליכוד היו מושא לחקירה רשמית, והעלו בציבור את שמו של איש העסקים הדרום אפריקני סיריל קרן, שהחזיר הלוואה של שרון. בעקבות החקירה, הושב הכסף לסיריל קרן, אך גם זאת ממקורות לא ברורים.
 תוצאות המדגם מוצגות על בנייני עזריאלי בתל אביב
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
תשדירי בחירות​​
תשדירי בחירות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

חוק טל
שאלת הגיוס לצה"ל עמדה במוקד של מחלוקות רבות בציבור הישראלי מאז קום המדינה. הפטור שניתן על-ידי דוד בן-גוריון למאות אחדות של עילויים מקרב תלמידי הישיבות היה אמנם הסדר פוליטי, אך היקפו היה מוגבל והוא נבע מן ההכרה בכך שהשואה החריבה לא מעט מרכזי תורה ויהדות. במשך השנים, התרחב הפטור לתלמידי ישיבה ואיתו גם גברה הביקורת בקרב מעגלים גדלים והולכים בציבור הישראלי. בשנת 2000 קיבלה ממשלת ברק את "רפורמת טל", פרי עבודתה של ועדה בראשות השופט צבי טל. הוועדה בחנה את שאלת גיוס תלמידי הישיבה והמלצותיה היו לעגן בחוק את ההסדרים שהתגבשו עם השנים בין הצבא ובין הלומדים בישיבות. מסקנות הוועדה עברו שינויים שונים וביולי 2002 אושר "חוק טל". החוק נתן לתלמידי הישיבות אפשרות לצאת ל"שנת הכרעה" שבה יוכלו לעבוד ואחריה להחליט האם לשוב לישיבה, להתגייס לצה"ל או להתגייס לשירות לאומי, אך בעיקרו של דבר הכשיר את אי-גיוסם של הצעירים החרדים. קבלתו קיטבה את העמדות בציבור ועוררה כעס בקרב חילונים רבים. חרות בראשות מיכאל קליינר - למה סירבתי לתמוך בבני ישיבות
האינתיפאדה השנייה
האינתיפאדה השנייה החלה ב-27 בספטמבר 2000. זמן מה קודם לכן נכשלו שיחות קמפ דייויד בין ישראל והרשות הפלסטינית. בשיחות הציע ראש ממשלת ישראל אהוד ברק ויתורים גדולים בשטח ובריבונות, ואילו המנהיג הפלסטיני יאסר ערפאת דחה את ההצעות הישראליות. המהלכים שהובילו לפרוץ המאורעות אינם ברורים כל צרכם גם היום. כך או אחרת, עם פרוץ האירועים האלימים החלה השתלשלות מהירה שלמעשה מוטטה את הסכמי אוסלו בין ישראל והרשות הפלסטינית. ביקורו של אריאל שרון, ראש האופוזיציה, בהר הבית, האלימות בהר, פרשת מותו של הילד מוחמד א-דורה, הלינץ' ברמאללה ועוד נחקקו כתחנות סמליות בראשית האינתיפאדה השנייה. לאחריה, שנת 2001 ידעה גל של טרור שכלל פיגועים רבים נגד אזרחים ישראליים וכן ירי על ישובים ישראליים. במרץ 2002 נרצחו לפחות 135 ישראלים בפיגועי התאבדות. פיגוע בנתניה ערב פסח 2002 נתן את האות למבצע "חומת מגן". צה"ל נכנס לשטחים, פעל בערים, והפיגועים פחתו באורח ניכר. האלימות נמשכה בכל שנת 2002, והאווירה הציבורית בישראל צידדה בפגיעה קשה בפלסטינים. לא לתת לטרור מדינה - האיחוד הלאומי
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
תשדירי בחירות​​
תשדירי בחירות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

פסילות וערעורים
לקראת הבחירות לכנסת ה-16 הייתה לראשונה אפשרות לפסול מועמדים באורח ספציפי, ולא רק רשימות שלמות, כפי שהתאפשר עד אז. כתוצאה מכך, ונוכח הקיטוב הגדול בציבור הישראלי, מילאו ועדת הבחירות המרכזית והעומד בראשה, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין, תפקיד מכריע בתקופה שהובילה לבחירות. הוועדה והשופט חשין פסלה את המועמד משה פייגלין, בגלל המאסר שנגזר עליו על המרדה. שאול מופז נפסל כיוון שלא חלפה תקופת הצינון שלו מאז שימש רמטכ"ל. מועמדות אחמד טיבי נפסלה בשל תמיכתו במאבק המזוין של ארגוני הטרור במדינת ישראל. כן נפסלה רשימת בל"ד ונפסל ספציפית עזמי בשארה שעמד בראשה בשל שלילת אופייה היהודי של המדינה ובשל תמיכה במאבק המזוין של ארגוני הטרור במדינת ישראל. כל הפסילות הללו, בין אם של אישים ובין אם של רשימות, בין אם ביוזמת השופט חשין ובין אם בהחלטת הוועדה אף בניגוד לדעתו, הגיעו לדיון בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את פסילת מופז ואת פסילת פייגלין, וביטל את כל יתר הפסילות.
אין דמוקרטיה בלי שוויון -חד"ש
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
תשדירי בחירות​​
תשדירי בחירות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

יוסף טומי לפיד
יוסף (טומי) לפיד (2008-1931) היה עיתונאי, סופר ופוליטיקאי. לפיד נולד בסרביה בשם טומיסלב למפל, איבד את אביו בשואה. לפיד עלה ארצה עם אמו בשנת 1948 והחל לכתוב בעיתון בהונגרית. לאחר מכן מונה למזכירו של עזריאל קרליבך ב"מעריב". לפיד למד משפטים, התקדם ב"מעריב", יסד את הירחון "את", והחל להגיש תכנית בטלוויזיה הישראלית ולשדר ברדיו. בשנת 1979 מונה למנכ"ל רשות השידור ועם סיום תפקידו שב ל"מעריב" והמשיך בקריירה תקשורתית. בשנת 1993 החל להשתתף בתכנית "פופוליטיקה". לפיד נחשב לדובר בוטה המתעמת מול המצלמה. בבחירות בשנת 1999 הוביל את מפלגת "שינוי", שזכתה בשישה מנדטים. לפיד השמיע מסרים חדים נגד כפייה דתית ובעד כלכלת שוק חופשי. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה "שינוי" בראשות לפיד להצלחה עצומה: 15 מנדטים. לפיד מונה לשר המשפטים וסגן ראש ממשלה בממשלת שרון השנייה. בשנת 2005 פרשה "שינוי" מממשלת שרון בשל מחלוקת על תקצוב החרדים. הקמת "קדימה" על-ידי שרון פגעה ב"שינוי", ובשנת 2006 פרש לפיד מהמפלגה. יוסף לפיד נפטר ביוני 2008.
טומי לפיד, ראש מפלגת שינוי, מצביע
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
תשדירי בחירות​​
תשדירי בחירות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

רשימת אהבת ישראל
בבחירות של שנת 2003 התמודדה רשימת "אהבת ישראל". מקים הרשימה היה יוסף כדורי, נכדו של הרב יצחק כדורי, שנודע כ"זקן המקובלים". הרשימה הוקמה על רקע מחלוקת בין הרב כדורי ומקורביו ובין הרב עובדיה יוסף, מנהיג תנועת ש"ס. הרב כדורי, שנולד ככל הנראה בשנת 1898 נודע כעילוי עוד בעיר הולדתו בגדאד. הוא עלה ארצה בשנת 1922, למד בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה ולאחר מכן בישיבת המקובלים "בית אל". עם עלייתה של תנועת ש"ס התקרב אליה הרב כדורי, שהיה לדמות אהודה בקרב שכבות רבות בציבור. הרב כדורי הרבה לחלק ברכות ולכתוב קמעות. אנשי ציבור נהגו לפקוד את ביתו והרב כדורי נהנה ממעמד של קדוש עממי שמלהיב המונים באסיפות ציבור מעצם הגעתו אליהן. הרב כדורי המשיך בפעילותו גם בגיל מופלג, ונחשב לנכס אלקטוראלי של ש"ס. מחלוקות על מינוי מקורבים וחלוקת כספים למוסדות התגלעו בין אנשי כדורי והרב עובדיה יוסף, והדבר הביא להקמת רשימת "אהבת ישראל". בבחירות כשלה הרשימה, שזכתה במעט יותר מ-5000 קולות.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
תשדירי בחירות​​
תשדירי בחירות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​