בחירות 1969

 

הבחירות לכנסת השביעית אשר התקיימו ב- 28 באוקטובר 1969, ט' בחשוון תש"ל, היו הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים. לקראת הבחירות החלה סוגיית השטחים שנכבשו ב 67' להפוך לסוגיה הרת גורל בציבוריות הישראלית. הבחירות נערכו יותר משנתיים לאחר תום המלחמה, כשהרגשת האופוריה בעקבות הניצחון פינתה את מקומה לתסכול שמקורו במלחמת ההתשה בגבול המצרי ובחוסר היכולת להגיע לידי הכרעה או הסדר מדיני. יחד עם זאת, גולדה מאיר, שעם התמנותה לראש הממשלה לאחר פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969, נהנתה מתדמית של ראש ממשלה חזקה. לצידה ניצב משה דיין, שהוצג כאדריכל הניצחון במלחמת ששת הימים, והיה בשיא תהילתו. חרף המלחמה על תעלת סואץ, היו אלו ימים של התרחבות כלכלית ללא תקדים. בשנים 1966-1967 נקלעה ישראל למיתון שנבע מניסיון של הממשלה לצמצם את הוצאותיה. כעת, רוח הנכאים שהילכה על המדינה הרתיעה מאוד את מנהיגי המדינה, שביכרו לנקוט מדיניות כלכלית מרחיבה ויוזמות רווחה מקיפות.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות​ תצלומים​
מועמדים ותוצאות​
מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

הסכסוך הערבי ישראלי
הבחירות לכנסת השביעית התקיימו ב-28 באוקטובר 1969. מבחינת הסכסוך הערבי-ישראלי הייתה זאת תקופת מעבר מורכבת. מדינת ישראל הייתה נתונה עדיין באופוריה בעקבות הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, אך בחלוף הזמן דברים במציאות החלו להשתנות.
 
ראש הממשלה לוי אשכול נפטר ב-26 בפברואר 1969, ופחות משבועיים לאחר מכן, ב-8 במרץ 1969 פתח נשיא מצרים נאצר במלחמת ההתשה. בציבור הישראלי שררה תחושה של עצמה ושל תקווה לעתיד זוהר, שנתמכה גם על-ידי שגשוג כלכלי והתרחבות הפעילות במשק מאז מלחמת ששת הימים. מלחמת ההתשה, שהייתה עתידה להימשך כמעט שנה וחצי, עד ראשית אוגוסט 1970, עוד לא העכירה את התחושה הציבורית באשר לעתיד. בנוסף לכך, המצב בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה היה שקט יחסית, לאחר ההלם שנגרם לאוכלוסייה בעקבות מלחמת ששת הימים ותודות לשיפור הניכר במצב הכלכלי עם פתיחת אפשרויות המסחר והעבודה בישראל.
 
מדינת ישראל וממשלת ישראל פעלו מתוך תחושה של כוח וביטחון. יוזמות מדיניות מצד ארצות-הברית וארצות המערב האחרות, שביקשו להביא לנסיגה ישראל מהשטחים ולראשיתם של הסדרים מדיניים, לא זכו לתמיכה רחבה בישראל, ולא הורגשה בישראל דחיפות מעשית ומיידית לפתור את הסכסוך הערבי-ישראלי.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות​ תצלומים​
מועמדים ותוצאות​
מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

מות אשכול
דווקא לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, באו ימים קשים על לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל. הוא לקה במחלת הסרטן ואחיזתו בהנהגת המדינה התרופפה. בכוחו נגסו משה דיין ויגאל אלון, כשכל אחד מהם מבקש להיות יורשו בהנהגת מפלגת השלטון, שנקראה כעת "מפלגת העבודה". לצד אי-בהירות בתחום המדיני, כשהמחנות של דיין ואלון מושכים בכיוונים הפוכים בכל הנוגע לעתיד השטחים הכבושים, מצאה את עצמה מדינת ישראל בתקופה של גאות כלכלית. בסוף 1968 הוחמר מצב בריאותו של לוי אשכול ונראה שימיו קצרים והולכים. במפלגת העבודה נקבע שאת מקומו תירש גולדה מאיר. ב-3 בפברואר לקה בהתקף לב. זמן-מה לאחר מכן נמסר שאשכול החלים מהתקף הלב ושב לעבודתו. אך עד מהרה לקה בהתקף לב נוסף, ובבוקר של ה-26 בפברואר 1969 נפטר. לוי אשכול הוא ראש הממשלה היחיד עד כה שנפטר ממחלה במהלך כהונתו.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות​ תצלומים​
מועמדים ותוצאות​
מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

גולדה מאיר
גולדה מאיר (1979-1898) נולדה בקייב והיגרה עם משפחתה לארצות-הברית בשנת 1906, שם גדלה בעיר וויסקונסין. ב-1915 הצטרפה למפלגת "פועלי ציון". בשנת 1921 גלתה ארצה עם בעלה, מוריס מאירסון. בני הזוג התיישבו בקיבוץ מרחביה ולימים התגרשו. בשנת 1928 נבחרה לתפקיד יו"ר מועצת הפועלות ובשנות ה-30 החלה להתקדם עד שבשנת 1936 הייתה לראש המחלקה המדינית של ההסתדרות. גולדה מאירסון, שעברתה את שמה רק לאחר הקמת המדינה, הרבתה לצאת בשליחויות הסברה ומגבית לארצות-הברית ולאנגליה, והייתה נואמת משכנעת וחריפה.
 
בשנת 1946, לאחר שראשי הסוכנות נעצרו על-ידי הבריטים, מלאה גולדה את מקומו של משה שרת בראש המחלקה המדינית בסוכנות. לפני מלחמת העצמאות היא נסעה לפגישות עם מלך עבר הירדן עבדאללה, כדי להניאו מלהצטרף למלחמה הצפויה. לאחר הקמת המדינה נשלחה לשמש שגרירה בברית-המועצות, ובשנת 1949 חזרה ארצה, נבחרה לכנסת מטעם מפא"י ומונתה לתפקיד שרת העבודה. בשנת 1956 מינה אותה דוד בן-גוריון לתפקיד שרת החוץ, וכיהנה בתפקיד במשך כתשע שנים. לאחר בחירות 1965 פרשה מהממשלה ונבחרה לתפקיד מזכ"ל מפא"י. בשנת 1968, עת בה הוקמה מפלגת העבודה, מונתה גולדה מאיר לתפקיד המזכירה הכללית של המפלגה. עם מותו של ראש הממשלה לוי אשכול בראשית שנת 1969, מונתה גולדה כממלאת מקום. גולדה מאיר, שמונתה כמחליפה זמנית על רקע המאבק במפלגה בין "יונים" ו"נצים", בין יגאל אלון ומשה דיין, נטלה את מושכות ההנהגה ועמדה בראש המפלגה בבחירות של 1969, תוך שהיא נוחלת הצלחה גדולה.
 
גולדה מאיר זכתה אז לתהילה עולמית, כאישה העומדת בראש ממשלה, אחת משלוש נשים בלבד שהגיעו לכהונה כזאת בעולם כולו, והיחידה מבין השלוש שנבחרה בבחירות דמוקרטיות חופשיות. גולדה נקטה קו מדיני תקיף ובלתי-מתפשר מתוך תפיסה לפיה אין בצד הערבי בן-שיח שאפשר להגיעו איתו להסכמים. לקו הזה תרם הצורך להיאבק בטרור הפלסטיני שהכה בישראל ובמוסדות ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. בעקבות רצח 11 הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 הורתה גולדה מאיר לקהילת המודיעין הישראלית לפגוע באחראים לטבח.
 
מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6 באוקטובר 1973 סימנה את קץ הקריירה הפוליטית והציבורית של גולדה מאיר. לאחר פרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט אגרנט, בשנת 1974, התפטרה מאיר מהממשלה ופרשה מפעילות רשמית. לכך התווספו האווירה הציבורית הקשה, ההאשמות האישיות שהוטחו בה בעקבות מלחמת יום הכיפורים ומצבה הבריאותי. גולדה מאיר נפטרה ב-8 בדצמבר 1978.
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות​ תצלומים​
מועמדים ותוצאות​
מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

 

גולדה מאיר
גולדה מאיר, שכיהנה כראש ממשלת ישראל מה-17 במרץ 1969, נודעה בעמדותיה הנחרצות ביחס לאויביה של ישראל בעולם הערבי. היא לא גילתה אמון כלפי הפלסטינים, ושללה למעשה את עצם קיומו של עם פלסטיני. גולדה מאיר עלתה לעמדת ההנהגה במדינת ישראל הגדולה שלאחר מלחמת ששת הימים, כשברחבי הגדה המערבית וברצועת עזה יושבים מאות אלפי ערבים. הללו, הן באורח ישיר והן דרך ארגון אש"ף וארגונים פלסטינים אחרים, עמדו על היותם בעלי זהות לאומית נבדלת. גולדה, לעומת זאת, עמדה בפרץ ומפיה נרשמו אמירות שנחקקו בזיכרון לשנים רבות.
 
כך אמרה, למשל, "כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטינאי'". וכן "כולנו פלשתינאים, רוצים הוכחה? עדיין יש לי את הדרכון הישן."
 
בראיון לעיתונות בשפה האנגלית, בחודש יוני 1969, פירטה גולדה את עמדתה:
 
"לא היה דבר כזה פלסטינאים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם מעולם לא היו עם".
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות​ תצלומים​
מועמדים ותוצאות​
מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​