דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
שלום אורח
 

התחברות

שכחתי סיסמא
עדיין לא נרשמת?
English עברית العربية
סגורחדש! חיפוש בכל מאגרי הספרייה
חפש
אוספים וארכיונים > אסיפת בחירות > אסיפת בחירות > מערכות בחירות > בחירות 1977 – המהפך

בחירות 1977 – המהפך

​​

 

הבחירות לכנסת התשיעית התקיימו בכ"ט באייר תשל"ז, 17 במאי 1977. התקופה שקדמה לבחירות התאפיינה בלחץ אמריקני על ישראל לשבת לשולחן המשא ומתן, ולעומת זאת הפעילות הגוברת של אנשי 'גוש אמונים' לעידוד ההתיישבות בגדה המערבית. על הפרק עמד גם הניכור ההולך וגובר של אזרחיה הערבים של ישראל אשר התבטא באירועי 'יום האדמה' במרץ 1976.
 
המצב הכלכלי היה מרכזי במערכת הבחירות נוכח האינפלציה הגואה שגרמה להאטה חמורה בכלכלה. במקביל, בכירים רבים במשק, על פי רוב מקורבים לממסד השלטוני, הואשמו בשחיתות, ובציבור התעוררה תחושת מיאוס קשה.
 
היה ברור כי ממשלתו של רבין לא תחזיק מעמד, לכן החליט רבין להקדים את הבחירות. בעקבות הימנעות של שרי המפד"ל בהצבעת אי אמון בממשלה על רקע חילול שבת, החליט רבין לראות בהצבעתם התפטרות ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה שבה הודיע על התפטרות הממשלה. חודשים אחדים לפני הבחירות נחשף כי לאשתו של רבין, לאה, חשבון דולרים בארצות הברית שהיה אסור אז על פי חוקי המטבע הישראלים. בעקבות כך עבר פרס לעמוד בראש רשימת המערך לבחירות לכנסת.
 ​ ​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ ​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ ​ ​ ​
 

 

 

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

 

תחושת הקיפוח העדתי​ ​ ​
בבחירות לכנסת התשיעית חל מה שמוכר מאז בשם "המהפך", עלייתה לשלטון, לראשונה אי-פעם, של מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין. לאחר 29 שנים שבהן הייתה בשלטון מפא"י בגלגוליה השונים, ולאחר שעוד קודם לכן שלטו מפלגות הפועלים במוסדות הלאומיים ובתנועה הציונית, עלו לשלטון במדינת ישראל אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ובני-בריתם, כמפלגת הליכוד.
 
הבחירות אמנם נערכו על רקע המחדל של 1973, פרשיות השחיתות הרבות שנקשרו באישים שהיו מקורבים לשלטון המערך והמצב הכלכלי הקשה ששרר במדינה, אך לא פחות מאלו הודגש בבחירות 1977 הנושא העדתי.
 
במשך שנים רבות משך אליו מנחם בגין מצביעים מבני עדות המזרח שהרגישו מקופחים על-ידי הממסד של מפא"י. בגין ידע לעשות שימוש ברגשות הללו וגם להתייחס לצורך לגשר על הפערים בין בני עדות המזרח ובין האשכנזים במדינת ישראל. שנים רבות שבהן רחשו רגשות קשים כלפי היחס המתנשא של הוותיקים, אנשי הממסד האשכנזים ברובם, התבטאו בהצבעה מסיבית של הציבור המזרחי לטובת הליכוד ומנחם בגין, שזכה בקרבם להערצה גדולה. היחס לעולים מארצות ערב בראשית ימי המדינה, הניסיון להחיל מדיניות של "כור היתוך", הדחיקה של מסורות משפחתיות ועדתיות מושרשות כדי ליצור "אדם חדש" ברוח ההגות הסוציאליסטית שמשלה בכיפה תחת שלטונו של בן-גוריון וממשיכי דרכו, התבטאו ב-1977 בהפניית גב למפלגות השמאל ובתמיכה רחבה במנחם בגין ובמפלגתו. תרומה משמעותית לכך הייתה העובדה שבגין קידם מנהיגים צעירים בני עדות המזרח, שצמחו בישובי הפריפריה והצליחו ברמה המוניציפאלית, וצירף אותם לעמדות של הנהגה בממשלתו. בפעם הראשונה מאז קום המדינה, חשו מזרחיים רבים שהם אינם מיוצגים רק ייצוג סמלי במפלגות השלטון, אלא שניתן להם חלק של ממש בניהול ענייניה של המדינה.
 ​ ​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ ​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ ​ ​ ​
 

 

 

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

 

חשבון הדולרים של רבין​ ​ ​
הבחירות לכנסת התשיעית נקבעו לאחר שראש הממשלה יצחק רבין התפטר בדצמבר 1976, בעקבות משבר קואליציוני. רבין כיהן כראש ממשלה בממשלת המעבר. ב-15 במרץ 1977 פרסם דן מרגלית ב"הארץ" שרעייתו של רבין, לאה, מחזיקה חשבון דולרים בארה"ב, בניגוד לחוק. מדובר היה בחשבון בנק מתקופתו של רבין כשגריר בוושינגטון, שהיה עליו לסגור עם שובו ארצה. היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, הודיע על כוונתו להעמיד לדין את בני הזוג רבין.
 
יצחק רבין מצא את עצמו במצב קשה. עמדתו הברורה של אהרן ברק לא אפשרה לו לפתור את הפרשה בתשלום כופר. הכוונה להעמידו לדין ערערה את יכולתו לעמוד בראש המערך בבחירות שנועדו להתקיים בתוך חודשיים. יחד עם זאת, כיוון שהוא היה ראש ממשלת מעבר לא הייתה לו אפשרות חוקית להתפטר. רבין הודיע על יציאה לחופשה ופרש מהנהגת המערך. את מקומו תפס שמעון פרס, יריבו המושבע דאז, שזמן קצר קודם לכן הפסיד לרבין בהפרש קטן במאבק על ראשות המפלגה.
 
עם פרישתו של רבין מראשות המפלגה החליט היועץ המשפטי לממשלה לא להעמיד אותו לדין. לאה רבין חויבה לשלם קנס כספי, ופרשיית "חשבון הדולרים של רבין" נרשמה כנקודת ציון במאבק על שלטון החוק ועל ניקיון כפיהם של אנשי הציבור במדינת ישראל.
 ​ ​
​ ​
​

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ ​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ ​ ​ ​
 

 

 

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

 

מנחם בגין​ ​ ​
מנחם בגין (1992-1913) נולד בפולין והצטרף בנעוריו לתנועת הנוער של בית"ר. בשנת 1938 התמנה לתפקיד נציב בית"ר בפולין. עם פלישת הגרמנים לפולין בשנת 1939 נמלט לאזור שנכבש על-ידי ברית-המועצות. בשנת 1940 נאסר על פעילותו הציונית ונדון לשמונה שנות מאסר. ב-1941 שוחרר ממאסרו לאחר שהסכים להצטרף לצבא אנדרס, שהורכב משבויים פולנים שהסכימו ללחום למען ברה"מ. כחייל בצבא אנדרס, הגיע בגין לארץ-ישראל בשנת 1943. הוא ערק וירד למחתרת, ועד מהרה היה למפקד הארגון הצבאי הלאומי, האצ"ל. בגין היה מנהיג האצ"ל ועסק הן בפעילות המדינית והן בהנחיית הפעילות הצבאית. על כך היה מבוקש על-ידי הבריטים ונאלץ לחיות במסתור. לאחר החלטת החלוקה של האו"ם, ב-1947, הסכים לפעול במסגרת המוסדות הלאומיים ולגיוס אנשי האצ"ל לשורות צה"ל. ב-1948 היה שותף להקמת מפלגת "חירות" ועמד בראשה בכל מערכות הבחירות. פעילותו הציבורית של מנחם בגין ידעה תקופות של שפל לצד תקופות של מאבק עז. ב-1952, לאחר תקופת דעיכה בעקבות כישלון בבחירות 1951, הוביל בגין מאבק חריף נגד תכנית השילומים מגרמניה והרבה לנאום בהפגנות מחאה סוערות.
 
מנחם בגין נודע כנואם מחונן, כפולמוסן חריף וכמנהיג כריזמטי. הוא הצליח להנהיג את "חירות" בשנות הששים, על אף שקמו מתנגדים למנהיגותו מקרב הדור הצעיר יותר. בגין השכיל להרחיב את בסיס התמיכה בו וברעיונותיו בתחום הלאומי, הכלכלי והחברתי על-ידי סדרה של בריתות עם מפלגות ליברליות וימניות. ב-1967, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים, הצטרף בגין לממשלה כשר בלי תיק, וכיהן בה גם לאחר הבחירות ב-1969, עד 1970, כשהתפטר בשל התנגדותו להסדר הפסקת3 האש שסיים את מלחמת ההתשה. הכוח הפוליטי סביב מנחם בגין התגבש והתחזק בעקבות "המחדל" של 1973 ועוד יותר בעקבות חולשת ההנהגה הלאומית במחצית שנות ה-70. בבחירות של 1977 זכה "הליכוד" בראשות בגין להצלחה גדולה ובגין הקים את הממשלה. היה זה מה שכונה בשם "המהפך". לראשונה מאז קום המדינה, לא הקימה את הממשלה תנועת העבודה על גלגוליה השונים.
 
בתקופתו של מנחם בגין בראשות הממשלה, ביקר בישראל נשיא מצרים, אנואר סאדאת והושג שלום עם מצרים, שבמסגרתו הוחזר כל חצי האי סיני למצרים ופונו ממנו כל הישובים הישראליים. בשנת 1981 שוב זכה "הליכוד" בבחירות וב-1982 פתחה הממשלה בראשות בגין במבצע צבאי בלבנון, שהיה למלחמה סבוכה וארוכת-שנים. ב-1983 הודיע בגין, שהיה כבר חולה ושחוק נפשית, על התפטרותו. מנחם בגין נפטר ב-9 במרץ 1992.
 ​ מנחם בגין​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ ​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ ​ ​ ​
 

 

 

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

 

פלאטו שרון​ ​ ​
אחד האישים הססגוניים שהצליחו להיבחר לכנסת ישראל היה סמי פלאטו, יהודי צרפתי, יליד פולין, ששינה את שמו לשמואל פלאטו-שרון, שעלה ארצה ב-1975. זמן קצר לאחר עלייתו, הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי על רקע חשדות לעברות כלכליות חמורות שהוא נחשד בהן בצרפת. פלאטו-שרון החליט להקים מפלגה ולרוץ לכנסת, ככל הנראה גם מתוך מחשבה שכחבר כנסת לא תהיה אפשרות להסגירו. למפלגתו הוא קרא "פיתוח ושלום" וסימנה היה "פש", כראשי-התיבות של שמו. מפלגתו הייתה מפלגת יחיד (דבר שהתאפשר לפי החוק באותם ימים). פלאט-שרון ניהל מסע בחירות נמרץ, כשהוא מעלה על הפרק את כוונתו ליזום תכניות לבנייה מסיבית וזולה להשכרה למעוטי-אמצעים. העניין השני שהודגש במסע הבחירות של מי שכינה עצמו "האיש הבודד לכנסת", היה הצורך להציל את פלאטו-שרון, שצייר עצמו כיהודי שנרדף על-ידי מערכת המשפט הצרפתית.
 
בבחירות זכה שמואל פלאטו-שרון ב-30,549 קולות. הייתה זאת הצלחה גדולה, שכן פלאט-שרון זכה לקולות רבים יותר מאשר הקולות שזכתה בהם "שלומציון", המפלגה שאריאל שרון הקים ב-1976. מספר הקולות של פלאטו-שרון היה 2% מהמצביעים והספיק לו כדי לקבל שני מנדטים. אלא שרשימתו הייתה רשימת-יחיד, ללא אדם במקום השני. כך ירדו לטמיון מחצית מקולות המצביעים שהצביעו עבורו, אך פלאטו-שרון נכנס לכנסת וכיהן בכל שנותיה של הכנסת התשיעית, עד 1981.
 ​
 
​
​
​ ​
​

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ ​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ מועמדים ותוצאות​ ​ ​
​ ​ ​ ​ ​
 

 

 

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  • שותפים
    לשכת העיתונות הממשלתית; המכון הישראלי לדמוקרטיה; סנונית.
  • אוסף ישראל
    הספרייה הלאומית מקבלת ואוצרת את כל הפרסומים היוצאים לאור בארץ.
  • עיתונות יהודית היסטורית
    האתר מכיל עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות.
שעות פתיחהאיך מגיעיםיצירת קשרהספרייה הלאומית, קריית אדמונד י. ספרא, גבעת רם, ת.ד. 39105, ירושלים 9139002, 074-7336336
 
​​​
מה בספרייה
אוספים וארכיונים
קטלוגים ומאגרים
ספרייה דיגיטלית
חינוך
מוזיקה