דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
שלום אורח
 

התחברות

שכחתי סיסמא
עדיין לא נרשמת?
English עברית العربية
סגורחדש! חיפוש בכל מאגרי הספרייה
חפש
אוספים וארכיונים > אסיפת בחירות > אסיפת בחירות > מערכות בחירות > בחירות 1992

בחירות 1992

  

הבחירות לכנסת ה-13 התקיימו ב-23 ביוני 1992. בראש הממשלה המכהנת עמד יצחק שמיר, מנהיג הליכוד, שהנהיג קואליציה עם מפלגות ימין ומפלגות דתיות. בעקבות הבחירות לכנסת ה-12 הקים שמיר ממשלת אחדות בהשתתפות מפלגת העבודה, אך הקואליציה התפרקה בעקבות ניסיון של מפלגת העבודה בראשות פרס להקים ממשלה צרה עם מפלגות דתיות.


בקואליציה הצרה, עמד יצחק שמיר בלחץ מימין. מפלגות "התחיה", "צומת" ו"מולדת" טענו נגדו שהוא אינו תקיף מספיק בתחום המדיני, וזאת על רקע האיפוק שגילה במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, כשהחליט שישראל לא תתקוף את עיראק ותותיר את הזירה לארה"ב ובעלות בריתה מן המערב ומן העולם הערבי. בנוסף לכך, הסכמתו, אמנם לאחר סירוב עיקש, ליטול חלק בוועידת מדריד לדיון עם משלחת ירדנית-פלסטינית על הסכסוך בין ישראל והפלסטינים, הייתה לצנינים בעיני מפלגות הימין ואף בעיני אחדים מבכירי הליכוד שביקשו "לחשק" את שמיר בקווים אדומים בתחום המדיני. בנוסף לכך, שררה בישראל תחושה של איום מצד הטרור הפלסטיני הגובר ורבו גילויי המתח בין דתיים וחילוניים.

 ​ פתק הצבעה ​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
     
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות ​
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות​ ​
​ ​ ​ ​ ​

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  

ביטחון​ ​ ​
האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בחודש דצמבר 1987, התאפיינה בעיקר בהפגנות רחוב המוניות. בראשית שנות ה-90 החל להסתמן בה שינוי, כשהפלסטינים החלו לבצע פיגועים נקודתיים. פעם אחר פעם עלה בידי מחבל בודד לדקור ישראלים במקומות שונים בארץ. בירושלים, בבת ים, ביפו ובמקומות נוספים נרצחו ישראלים בידי מחבלים חמושים בסכינים ובאמצעים אחרים. על אף שלא הייתה לפיגועים הללו השפעה טקטית או אסטרטגית, הפיגועים הצליחו לערער את תחושת הביטחון של אזרחי המדינה, שאף יצאו להפגנות של זעם ומחאה. ממשלת ישראל בראשות יצחק שמיר לא מצאה דרך להתמודד ביעילות עם גל הפיגועים והאווירה בארץ החמירה מיום ליום. רבים החלו לחשוב אז כי דרך צבאית-ביטחונית לפתרון האינתיפאדה אינה בהישג יד, וכי יש לחפש דרך מדינית, כלומר לנהל משא ומתן עם הפלסטינים כדי להגיע להסדר מדיני שגם יביא איתו רגיעה ביטחונית. ראש הממשלה שמיר, שהתנגד בנוקשות לכל ויתור על שטחים ולא פחות מכך לכל ויתור מדיני שיכיר בפלסטינים כישות לאומית בפני עצמה, מצא את עצמו במבוי סתום.
​ אינתפדה? התשובה טרנספר - מולדת ​
​
דת ומדינה​ ​ ​

בשנת 1990, בעקבות ניסיונה של מפלגת העבודה להקים קואליציה צרה עם מפלגות דתיות, התפרקה ממשלת האחדות בראשות שמיר. לאחר מכן עמד שמיר בראש קואליציה צרה של הליכוד, מפלגות ימין ומפלגות דתיות. וכך, אגודת ישראל שלטה בתיק העבודה והרווחה וש"ס החזיקה בתיק הקליטה, בימים של עליה המונית מברית-המועצות ומאתיופיה. המפלגות החרדיות, המייצגות סקטורים מוגדרים, נתפסו כמי שדואגות לקהליהן בעוד שבחברה הישראלית רבו צרכיהם של האזרחים קשי היום ושל העולים החדשים שנהרו לישראל.


העובדה שקיומה של הממשלה היה תלוי בתמיכתן של המפלגות הדתיות, העניקה להן הזדמנות לנסות לקדם חקיקה דתית כרוחן: חוקים שעסקו בפרסום בפרהסיה, בתחבורה הציבורית בשבת ועוד. בד בבד, במהלך שנת 1991 התגלו אי-סדרים  משמעותיים בהעברת כספי מדינה למוסדות דת המשויכים למפלגות דתיות החברות בקואליציה. מהומות רחוב בירושלים העכירו את האווירה עוד יותר. חולשת הממשלה אפשרה, לעומת זאת, חקיקת שני חוקי יסוד: חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו, על אפן ועל חמתן של המפלגות הדתיות. הבקע בין דתיים וחילוניים נראה עמוק.

​ אל תיתקע בשבת סע עם מר"צ ​
​ ​ ​
כלכלה​ ​ ​
לקראת בחירות 1992 חשה מדינת ישראל את המשא הכלכלי שנגרם עקב העלייה ההמונית מברית המועצות. קליטת העולים דרשה השקעה כספית ניכרת. עולים נזקקו לעזרה חומרית ראשונית, ולאחר מכן לעזרה בהשתלבות בשוק העבודה. כתוצאה מכך, הגיע האבטלה בשנת 1991 לשיעור של 12% ויותר. המשק היה נתון במיתון, גם על רקע המצב הביטחוני מול הפלסטינים ובגבול הלבנוני. שנת 1991 הייתה שנת מפתח: העלייה העצומה, ההתערערות הביטחונית, גל של שביתות ששטף את המשק ותחושה של התמרמרות בקרב חלק ניכר מהציבור נוכח גילויים של שחיתות שנחשפו בקרב מקורבים לשלטון, גרמו לאווירת קשה מן הבחינה החברתית והכלכלית. התחושה שכספים אינם משמשים למטרות הנכונות ושקיים בזבוז רב של משאבים אפילו כשהם מופנים למטרות כמו קליטת עלייה וסיוע לנזקקים, החמירו את התחושה הציבורית. בד בבד עלה בציבור נושא "הכספים הייחודיים", כספים שהוקצבו לגורמים דתיים ולחוגים מקורבים לקואליציה, כשהדבר נעשה לפי הסדרים וקריטריונים שלא הוצגו בשקיפות ומראש. בנוסף לכך, הקיפאון המדיני העכיר את האופק הכלכלי של מדינת ישראל.
 
 ​ קריקטורה- שמיר בלשכת התעסוקה, לפני ואחרי הבחירות

​
​ ​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
     
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות ​
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות​ ​
​ ​ ​ ​ ​

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  

פריימריז​ ​ ​
ההכנות שהתקיימו לקראת הבחירות לכנסת ה-13 בשתי המפלגות הגדולות, הליכוד ומפלגת העבודה, סימנו את תחילתו של עידן חדש בפוליטיקה הפנים מפלגתית. הליכוד בחר את הרשימה שלו לכנסת במרכז המפלגה, באמצעות שיטה  דמוקרטית יותר ממה שהיה נהוג בו בעבר. חברי המפלגה בחרו ראשית 35 שמות, ולאחר מכן דירגו אותם בשביעיות. קודם לכן פעלה בליכוד ועדה מסדרת, גוף מצומצם ולא שקוף שהחליט מי יהיו מועמדי המפלגה לכנסת וכיצד יסודרו במקומות ברשימה. השיטה החדשה הייתה אמנם דומה יותר לבחירות מקדימות, אך הותירה מרחב רב לתחבולות.

במפלגת העבודה, לעומת זאת, הוחלט להעביר את הבחירה לכלל חברי המפלגה. הייתה זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה מפלגה ערכה בחירות מקדימות פתוחות, "פריימריס". הבחירות נועדו לקבוע את מועמד המפלגה לראשות הממשלה וכן את זהות חברי הרשימה לכנסת. המפלגה קבעה שכדי לזכות במועמדות לראשות הממשלה על מועמד לזכות ב-40% מהקולות בסיבוב הראשון. במקרה של חוסר הכרעה, יוכרע העניין בסיבוב שני בין שני המועמדים שיזכו במרב הקולות בסיבוב הראשון.
 ​ תומכי ליכוד בלוד​
מכונית של תומכי מפלגת העבודה ​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
     
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות ​
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות​ ​
​ ​ ​ ​ ​

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  

יצחק רבין​ ​ ​
יצחק רבין​ (1995-1922) נולד בתל-אביב. התגייס לפלמ"ח ובמלחמת העצמאות פיקד על חטיבת "הראל". בשנת 1964 מונה לרמטכ"ל ופעל להתעצמות צה"ל נוכח האיום מצד מדינות ערב. שימש כרמטכ"ל במלחמת ששת הימים ואחריה מונה לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב. בשנת 1973 הצטרף לממשלת גולדה מאיר כשר העבודה. לאחר התפטרות גולדה, רבין גבר בהתמודדות פנימית על פרס ומונה לראשות הממשלה. בשנת 1976 התפטר בעקבות משבר עם המפד"ל ולאחר שהתגלה שאשתו החזיקה חשבון דולרים בחו"ל בניגוד לחוק, פרש מניהול הממשלה. בשנת 1984, בממשלת האחדות עם הליכוד, מונה לשר הביטחון תחת ראש הממשלה פרס והמשיך בתפקידו לאחר הרוטציה, תחת שמיר. לקראת בחירות 1992 גבר על פרס בהתמודדות והנהיג את המפלגה לניצחון. בשנת 1993 תמך בהסכמי אוסלו עם הפלסטינים ובשנת 1994 חתם על הסכם שלום עם ירדן. בשנת 1995 חתם על הסכם נוסף עם הפלסטינים. ספג ביקורת קשה מן הימין הפוליטי, שערך הפגנות אלימות נגדו. ב-4 בנובמבר 1995, בסיום עצרת בת"א, נורה רבין למוות בידי יגאל עמיר.
 ​ רבין מצביע​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
     
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות ​
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות​ ​
​ ​ ​ ​ ​

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  

משה בדש ופיקנטי​ ​ ​
אחד המתמודדים המיוחדים והמקוריים בבחירות לכנסת ה-13 היה משה בדש, שהקים רשימה בשם "פיקנטי". בדש, תעשיין מזון בתחום הבשר, התפרסם בעקבות מאבקו האגרסיבי והמתוקשר ברשויות המס, שלטענתו עשו לו עוול. לרשימתו קרא כשם המפעל שלו, שהיה מפורסם ברחבי הארץ גם כיוון שבדש הקים רשת חנויות באותו שם, לצורך שיווק תוצרת המפעל. משה בדש הפליא למתוח ביקורת על הממסד המשפטי ועל רשויות המס גם באמצעות שני ספרים שחיבר, "העלוקות"  שעסק במס-הכנסה, ו"חריש עמוק" שביקר את פעולתו של היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, יוסף חריש. להוצאת הספרים שהפעיל לצורך הפקת ספריו והפצתם, קרא בדש בשם "עם אבוד".

כחלק ממסע הפרסום הבלתי פוסק שלו, החליט משה בדש להתמודד בבחירות לכנסת ה-13, אם כי היו שסברו שהוא מתמודד על מקום בכנסת כדי לפעול לתיקון העוולות שהוא טען להן כל העת. כך או אחרת, כשהוא ניסה לשלב פרסומות למוצרי הבשר שלו במודעות הבחירות של "פיקנטי", נאסר עליו הדבר. בדש זכה ב-3750 קולות ולא נבחר לכנסת. 
 ​

​
​ ​
 

​

 

כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​
כרזות וכרוזים​ ​ עיתונות​ ​ תצלומים​​
​ ​ ​ ​ ​
     
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות ​
​ תשדירי בחירות ​ מועמדים ותוצאות​ ​
​ ​ ​ ​ ​

 

כל המערכות​
​
​1949 •​ 1951​ •​ ​1955 •​ 1959 •​ ​1961 •​​ 1965​​ •​​ ​1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​ ​
​ ​ 1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​ ​ ​

 

  

 

  • שותפים
    לשכת העיתונות הממשלתית; המכון הישראלי לדמוקרטיה; סנונית.
  • אוסף ישראל
    הספרייה הלאומית מקבלת ואוצרת את כל הפרסומים היוצאים לאור בארץ.
  • עיתונות יהודית היסטורית
    האתר מכיל עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות.
שעות פתיחהאיך מגיעיםיצירת קשרהספרייה הלאומית, קריית אדמונד י. ספרא, גבעת רם, ת.ד. 39105, ירושלים 9139002, 074-7336336
 
​​​
מה בספרייה
אוספים וארכיונים
קטלוגים ומאגרים
ספרייה דיגיטלית
חינוך
מוזיקה