בחירות 1981

  

הבחירות לכנסת העשירית התקיימו ב-30 ביוני 1981. הבחירות הוקדמו בחודשים אחדים ממועדן המקורי. הן התקיימו באווירה של עוינות קשה בין הליכוד והמערך, והתאפיינו בגילויי איבה על רקע עדתי ופוליטי במידה שכמעט לא נודע כמוה בעבר. המערך בראשות שמעון פרס ציפה לשוב לשלטון לאחר שאיבד את ההנהגה לליכוד בשנת 1977. הליכוד בראשות מנחם בגין החל את מערכת הבחירות בעמדה של נחיתות. הפצצת הכור הגרעיני בעיראק בתחילת יוני 1981 סייעה לשפר את מצבו בקרב הבוחרים. בנוסף לכך, ההתנצחות הבוטה עם המערך הסיטה את הדיון הציבורי מענייני השעה והמדינה לחילופי האשמות ולחשבון היסטורי קולני על היחס של מפא"י ההיסטורית לעולים מארצות המזרח ולשאלות הנמשכות בדבר קיפוח עדתי ואפליה בשנות קיומה של מדינת ישראל. בד בבד, נאלץ הליכוד להתגונן נוכח סדרה של מקרי שחיתות שהתגלו בשנותיו בשלטון. כמו-כן, נוכח המצב הכלכלי הקשה שישראל הייתה נתונה בו נקטה ממשלת הליכוד כלכלת בחירות שעודדה אהדה כלפי בקרב הציבור, כך שהמאבק בין הליכוד והמערך היה צמוד וקשה. עימות טלוויזיוני בין ראש הממשלה מנחם בגין (מימין) ויושב ראש מפלגת העבודה, חבר כנסת שמעון פרס, שנערך ברמת גן לפני בחירות לכנסת
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
  

 

תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

משבר ואינפלציה
בתקופה שלפני הבחירות לכנסת העשירית, החמיר המצב הכלכלי בישראל במידה מדאיגה. בשנת 1980 הגיע שעור האנפלציה במשק הישראלי ל-133%. בפברואר 1980 הוחלפה הלירה בשקל, ונקבע שכל שקל יהיה שווה ערך ל-10 לירות. שר האוצר יגאל הורביץ ניסה ליישם מדיניות מרסנת ולהקטין את הצריכה הפרטית, אך מאמציו עלו בתוהו, בעיקר מסיבות פוליטיות. בינואר 1981 הורביץ התפטר מתפקידו, ובמקומו מונה יורם ארידור, כלכלן איש ליכוד.
 
במקביל להחמרת המצב הכלכלי, התגלתה סדרה של מקרי שחיתות בדרגים בכירים מקרב אנשי הליכוד והמפד"ל. עם התפטרותו של שר האוצר, שלא זכה לגיבוי לתכניות הצמצום שביקש להנהיג, נראה כי הממשלה עתידה ליפול. מנחם בגין החליט להקדים את הבחירות מנובמבר 1981 ליוני 1981. שר האוצר החדש ארידור החליט "להיטיב עם העם". הוא הוריד מכסים על מוצרי צריכה והקל על רכישת מכוניות ועל נסיעות לחו"ל, בלי לצמצם את הוצאות הממשלה. התוצאה הייתה הידלדלות חמורה ביתרות מטבע החוץ של המדינה ולצורך להדפיס שקלים, החלטות שליבו את האינפלציה מיד לאחר הבחירות.
"שרון טורס" – אריק שרון מטייל על הגבעות
הנושא העדתי

בחירות 1981 עסקו במידה רבה בנושא הפערים העדתיים בחברה הישראלית. רגשות האפליה והקיפוח שרחשו בציבור המזרחי והכעס והטינה שמזרחיים רבים חשו כלפי האשכנזים, הממסד של מפא"י והאליטות הוותיקות בישראל, באו לידי ביטוי חריף עם עלייתו לשלטון של הליכוד בראשות מנחם בגין. הליכוד קירב אליו את המזרחיים, הן מבחינת המסרים שהוא העביר לתומכיו והן מבחינת קידום מנהיגות מזרחית צעירה, בעיקר אנשי השלטון המקומי בעיירות הפיתוח. בגין עצמו ידע לפנות לרגשות הקיפוח ולרומם את גאוותם של בני עדות המזרח.


מערכת הבחירות לכנסת העשירית הייתה רצופה גילויים של עוינות ואף אלימות סביב הנושא העדתי. תומכי הליכוד מיקדו את זעמם בשמעון פרס, כנציג הממסד של מפא"י ההיסטורית ואף הפיצו עליו שמועות זדון. פרס נתקל בגילויים של אלימות בעצרות הבחירות. בגין נבנה מן האווירה הסוערת, וידע לנצל גם התבטאות מתנשאת וגזענית של הבדרן דודו טופז שנודעה לימים כ"נאום הצ'חצ'חים", כדי להניע את תומכיו ולעודד את המזרחיים להצביע עבור הליכוד כהצבעה נגד שנים של קיפוח והשפלה.

אגרת לבוחר – תנועת האוהלים
שלום וביטחון מצרים ואוטונומיה
בתקופת ממשלת הליכוד הראשונה, שקמה בעקבות הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977, נחתמו הסכמי קמפ-דייויד ולאחר מכן גם הסכם השלום עם מצרים, הסכם שלום ראשון בין ישראל ובין מדינה ערבית. הנסיגה מחצי-האי סיני ופינוי כל היישובים הישראליים שהוקמו בשטח סיני לאחר 1967 נקעה לשנת 1982. ביולי 1980 אישרה הכנסת את "חוק ירושלים", החוק קבע כי ירושלים היא בירת ישראל ותהיה מקום מושבם של מוסדות המדינה העיקריים. נשיא מצרים אנואר סאדאת סבר כי החוק קובע עובדות מוגמרות בעוד שלפי הסכמי קמפ-דייויד עתיד הגדה המערבית וירושלים המזרחית היו צריכים להיקבע במשא ומתן, כלומר בשיחות האוטונומיה שהתנהלו בין ישראל ומצרים. בעקבות "חוק ירושלים" הקפיאה מצרים את שיחות האוטונומיה והיחסים בין בגין וסאדאת הורעו באורח משמעותי והגיע לכדי נתק מוחלט.
 
ערב הבחירות לכנסת התשיעית, ביקש בגין לשפר את יחסיו עם סאדאת ולפחות להיראות כמי שמחייה את תהליך השלום, שהיה הצלחה היסטורית בכהונתו כראש ממשלת ישראל. בגין וסאדאת נפגשו בראשית יוני 1981 אך ללא תוצאות מדיניות.
לדבר עם אש"פ?  – חד"ש

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
  

 

תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

הפצצת הכור הגרעיני בעירק
ערב הבחירות שנקבעו ל-30 ביוני 1981, תקף חיל האוויר הישראלי את הכור הגרעיני העיראקי בקרבת בגדאד. טייסי חיל האוויר השמידו את הכור ושמו קץ לפרויקט הגרעיני של שליט עיראק סדאם חוסיין. הפעולה, שבוצעה ב-7 ביוני 1981, עוררה הדים רבים בארץ ובעולם. רבים טענו נגד מנחם בגין כי הפעולה נועדה לקנות לו תמיכה ותהילה ערב. טענות מפורשת כאלו נשמעו מקרב בכירים במערך. מנחם בגין הכחיש את הטענות בתוקף, ופרט על נימים היסטוריות בדברו על כך שממשלתו הסירה מעל מדינת ישראל איום ממשי של השמדה. הפעולה זיכתה את ישראל בביקורת בינלאומית לצד הערכה ליכולתה הצבאית ולתעוזתה לפעול במרחק רב ממדינת ישראל. לימים נודע כי ראש הממשלה בגין התייעץ עם שמעון פרס, מנהיג האופוזיציה. פרס יעץ לבגין להימנע מפעולה. בחלוף השנים גברה הדעת כי השמדת הכור העיראקי הייתה מעשה נדרש, מה גם שפרק הזמן שבו היה אפשר לפגוע בכור בלי לגרום לאסון גרעיני בעיראק התקצר במהירות ולא הותיר לישראל זמן לדחות את הפעולה.
 
שער העיתון יום לאחר הפצצת הכור בעירק
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
  

 

תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

שמעון פרס
שמעון פרס (יליד 1923) נולד בפולין. בשנת 1947 החל לפעול במערכת הביטחון, לבקשת דוד בן-גוריון. בראשית ימי המדינה עסק ברכישת נשק בארה"ב. היה מנכ"ל משרד הביטחון. פיתח את היחסים הביטחוניים עם צרפת, כולל הקמת הכור הגרעיני בדימונה. בשנת 1959 נבחר ברשימת מפא"י לכנסת. בשנת 1965 עזב את מפא"י עם בן-גוריון וסייע להקים את רפ"י. עם החזרה למפא"י שימש שר משנת 1970. התמודד על ראשות מפלגת העבודה נגד רבין והפסיד. שימש שר ביטחון בממשלת רבין הראשונה. הנהיג את המערך בבחירות 1977 ובבחירות 1981. בשנת 1984 הגיע להסכם רוטציה עם יצחק שמיר ושימש ראש ממשלה עד 1986. בשנת 1988 מונה לשר אוצר בממשלת אחדות בראשות שמיר. בשנת 1992 הפסיד לרבין במאבק על הנהגת מפלגת העבודה. כיהן כשר החוץ בממשלת רבין השנייה. קידם את ההסכמים עם הפלסטינים ושימש ראש ממשלה לאחר רצח רבין. הוביל את מפלגת העבודה לממשלת שרון ושימש שר החוץ. בשנת 2005 פרש ממפלגת העבודה ובשנת 2007 נבחר לכהונת נשיא המדינה.
 
יושב ראש המערך שמעון פרס מצביע במרכז בחירות
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
  

 

תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

ויקטור תייר
אחת הדמויות הססגוניות שניסו לזכות במקום בכנסת בבחירות של 1981 היה ויקטור תייר. תייר, שהיה מסעדן ביפו, ביקש לשמש שופר לאדם הפשוט, לעניים ולקשי היום בישראל. למפלגתו הוא קרא למפלגתו "עמך" ובחר עבורה את הסימן "זך", כדי להדגיש את החשיבות שהוא רואה בפוליטיקה נקייה ובשקיפות שלטונית. ויקטור תייר הבליט את ההבדל בינו ובין הפוליטיקאים המקצועיים, הוותיקים, והציג את עצמו כ"עמך", איש המדבר בשפה עממית, שכל חזותו אומרת פשטות ישירה. תייר, יליד טריפולי שבלוב, היה גם אמן ועסק בשיקום אסירים. הוא ניסה לזכות במקום בכנסת בבחירות של 1981, וכשל. תייר המשיך להתמודד גם בבחירות לכנסת ה-11 ולכנסת ה-12, אך מעולם לא קיבל יותר ממאות קולות בודדים. ויקטור תייר נפטר בשנת 1993. הוא זכור כמי שאחד החוקים מכונה על שמו, "חוק ויקטור תייר": החוק שקובע שרשימה המתמודדת לכנסת חייבת לשלם את דמי ההשתתפות בהמחאה בנקאית. החוק נחקק כיוון שתייר, כדי להדגיש את היותו "עמך", נהג לשלם את דמי ההשתתפות במטבעות של אגורה.
 
ויקטור תייר

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
  

 

תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
 

 

 

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​