בחירות 1996

  

הבחירות לכנסת ה-14 התקיימו ב-29 במאי 1996, חודשים אחדים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, כשראש הממשלה המכהן הוא שמעון פרס. בבחירות אלו נדרש לראשונה הציבור הישראלי להצביע באורח ישיר למועמד לראשות הממשלה, בנוסף להצבעה לרשימה לכנסת. הפיצול בהצבעה נועד לשפר את יציבות השלטון באמצעות מנדט ישיר ראש הממשלה, הגם שהלה עדיין נדרש להקים ממשלה שתזכה באמון הכנסת.
 
מערכת הבחירות התנהלה באווירה קשה, בצל רצח יצחק רבין ועל רקע האשמות כלפי מנהיגי הימין הישראלי בדבר אחריותם להסתה נגד רבין או לפחות בדבר שתיקתם נוכח ההסתה. בנוסף לכך, היה מקום מרכזי במערכת הבחירות למצב הביטחוני המורכב בשתי חזיתות בעת ובעונה אחת. בחזית הפנימית-הפלסטינית ידעה הארץ סדרה של פיגועי טרור בחודשים פברואר ומרץ 1996. בנוסף לכך, בחודש אפריל הורה ראש הממשלה פרס על מבצע "ענבי זעם" בלבנון. צה"ל פגע בשוגג במבנה בכפר קנא וגרם למותם של כמאה אזרחים. האירועים בשתי החזיתות החלישו את מעמדו של פרס וחיזקו את התמיכה בנתניהו ערב הבחירות.
חייל מצביע בביס השירות שלו תחת שמיים מעוננים חלקית
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

פיגועי ההתאבדות
בשנים 1994 ו-1995 אירעו ברחבי ישראל פיגועי טרור רבים שבוצעו בידי פלסטינים. הפיגועים נמשכו יחד עם התבססות הרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפאת ועל אף המשא ומתן שהתנהל בין ישראל ובין הפלסטינים. הפיגועים ערערו את מעמדו של יצחק רבין בציבור הישראלי ופגעו באמון של הישראלים באפשרות להגיע להסכם עם הפלסטינים. הפיגועים לא שככו גם לאחר רצח רבין.

בינואר 1996 חיסלה ישראל רב-המחבלים יחיא עיאש, מבכירי הזרוע הצבאית של ארגון החמאס בעזה. ב-25 בפברואר 1996 אירעו שני פיגועי התאבדות, בירושלים ובאשקלון. הפיגועים גבו חייהם של 27 בני-אדם. ב-3 במרץ הרג מחבל מתאבד 18 בני-אדם בירושלים, ולמחרת אירע פיגוע התאבדות נוסף, בתל-אביב, שבו נהרגו 13 בני-אדם. היה זה ערב חג הפורים ורבים מהנפגעים היו חוגגים צעירים. הציבור הישראלי חש שאין מוצא מן המצב ורבים הגיעו למסקנה שאין תוחלת לניסיונות המדיניים להגיע להסדר עם הפלסטינים. האווירה הציבורית הקשה תורגמה לתמיכה גוברת בימין בראשותו של בנימין נתניהו, שהתנגד מלכתחילה להסכמי אוסלו עם הפלסטינים ומנהיגם ערפאת.
 
התרעות רבות לפיגועים לפני הבחירות
נתניהו זה טוב ליהודים

מבצע ענבי זעם

בחודשים שקדמו לבחירות בשנת 1996 הסלים המצב בגבול הצפון. ארגון חזבאללה השיעי התמיד בירי טילי קטיושה לעבר ישובים ישראליים. ניסיונות של ארצות-הברית וצרפת להביא לרגיעה עלו בתוהו. ב-9 באפריל ספגה ישראל התקפת קטיושות מסיבית במיוחד, וראש הממשלה שמעון פרס החליט להגיב במבצע צבאי רחב כדי להפסיק את הירי. ב-11 באפריל תקפו מטוסי חיל-האוויר מטרות בביירות ובבקעת הלבנון בעוד חזבאללה ממשיך בירי טילים. צה"ל הפעיל כוחות מגוונים במטרה לשתק את מקורות הירי ולפגוע ביכולתו של חזבאללה לשגר קטיושות לעבר ישראל. כוחות מיוחדים של צה"ל פעלו בעומק לבנון כדי לשתק מקורות ירי.

 

המבצע הסתבך בעקבות אירוע שהתרחש ב-18 באפריל. כוח של יחידה מיוחדת של צה"ל מצא את עצמו במצוקה בסביבות הכפר קנא. תותחי צה"ל ירו פגזים כדי לסייע לכוח להיחלץ ממצוקתו. ארבעה פגזים פגעו במבנה שבו שהו אזרחים לבנוניים שחיפשו מחסה וכן אנשי או"ם. מהפגיעות נהרגו 102 בני-אדם. הפגיעה באזרחים הביאה ללחץ בינלאומי כבד על ישראל להפסיק את הפעולה, וכך אכן היה.

 

קריקטורה- האלימות במערכת הבחירות, ואיום הטרור גם כן

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

רצח רבין
ב-4 בנובמבר 1995, לראשונה בתולדות המדינה, נרצח ראש ממשלה. יצחק רבין נרצח בסיום עצרת שלום בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב. הרוצח היה יגאל עמיר, פעיל ימין קיצוני. הרצח זעזע את החברה הישראלית מימין ומשמאל. רבין, מנהיג צבאי ומדיני רב זכויות, גיבור מלחמת העצמאות ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים, עורר התנגדות קשה בימין הישראלי על רקע חתירתו להסכמים עם הפלסטינים, ובעיקר בשל הסכמי אוסלו שהביאו להקמת הרשות הפלסטינית על חלקים מהגדה המערבית וברצועת עזה.

השמאל האשים את מנהיגי הימין בהסתה ובניצול גילויי מחאה קיצוניים לגריפת רווחים פוליטיים. הופעתו של בנימין נתניהו בכיכר ציון ושתיקת מנהיגי הימין הבולטים נוכח גילויים של אלימות והסתה פרועה, שבו והועלו בוויכוח שהתנהל בחברה. רבים אף תהו האם יגאל עמיר פעל לחלוטין על דעת עצמו, או שמא קיבל הסכמה ממנהיגות רבנית שלא יכלה לסבול כל ויתור על שטחי ארץ-ישראל ומסירתם לפלסטינים. הרצח נותר כפצע פתוח בחברה ובפוליטיקה הישראלית, שממשיכה להיטלטל בין ויכוח פוליטי ובין דיון פנימי-ערכי על לקחי הרצח.
שער העיתון "ידיעות אחרונות" ביום שאחרי רצח רבין
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו (יליד שנת 1950) נולד בישראל. שירת בסיירת מטכ"ל כחייל וכקצין. למד בארה"ב. בשנת 1976 חזר נתניהו לישראל והקים מכון לחקר הטרור על שם אחיו יוני שנהרג בפעולה באנטבה. בשנת 1982 מונה לציר מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. בשנת 1984 מונה לשגריר ישראל באו"ם. בשנת 1988 נבחר נתניהו ברשימת הליכוד לכנסת. נתניהו שימש סגן שר במשרד החוץ ולאחר מכן סגן שר במשרד ראש הממשלה. לאחר הבחירות של שנת 1992, עם פרישתו של יצחק שמיר, נבחר נתניהו למלא את מקומו. נתניהו התנגד נחרצות להסכמי אוסלו והשתתף בהפגנות של הימין נגד מדיניות יצחק רבין וממשלתו.
 
בבחירות שהתקיימו ב-29 במאי 1996 גבר נתניהו על פרס בפער של כאחוז אחד. בנימין נתניהו כיהן בראשות הממשלה עד שנת 1999, עת בה הפסיד בבחירות. בשנת 2002 מונה לשר החוץ בממשלת שרון. בשנת 2003 מונה לשר האוצר. עם פרישת אריאל שרון מהליכוד, היה נתניהו למנהיג הליכוד בבחירות של 2006, ונחל מפלה. בחירות 2009 שב לכהן כראש הממשלה.
נתניהו - עושים שלום בטוח
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

המפלגה לזכויות הגבר
בבחירות לכנסת ה-14 התמודדות המפלגה לזכויות הגבר במשפחה. המפלגה הוקמה עוד בשנת 1986 על-ידי יעקב שלוסר. מטרתה המוצהרת העיקרית היא להביא לשוויון בין זכויות הגברים וזכויות הנשים בכל הקשור לדיני המשפחה. טענתו של שלוסר היא שדיני המשפחה בישראל מפלים לרעה את הגברים. שלוסר סבור כי דווקא העובדה שבתי הדין הרבניים נוטים לדעת רבים לטובת הגברים, נוצר מצב שבו בתי הדין האזרחיים מפלים לטובת נשים, במעין אפליה מתקנת. נושאים כגון תשלומי מזונות והחזקה על הילדים במצב של גירושין בני בני הזוג עומדים בראש מעייניה של המפלגה. בנוסף לכך היא מקדמת סדר-יום אזרחי, חברתי ו"ירוק". יעקב שלוסר פירט את עיקרי משנתו בספר שהוא הבסיס למצע המפלגה.

המפלגה לזכויות הגבר התמודדה בכל מערכות הבחירות מאז הבחירות לכנסת ה-14, ומעולם לא עברה את אחוז החסימה ולמעשה גם לא התקרבה אליו אי-פעם. המפלגה, שסימנה בבחירות 1996 היה "רע"ש" לא הצליחה לפרוץ לתודעת הציבור. יחד עם זאת אחדים מהנושאים ששלוסר מעלה בהתמדה, זוכים כיום לתהודה גוברת.
רע"ש - זכויות הגבר במשפחה
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​