אוספים וארכיונים > אסיפת בחירות > אסיפת בחירות > מערכות בחירות > בחירות 1999 – כהונתו הקצרה של אהוד ברק

בחירות 1999 – כהונתו הקצרה של אהוד ברק

​​

  

הבחירות לכנסת ה-15 התקיימו ב-17 במאי 1999. קדמו לבחירות ניסיונות להקים ממשלת אחדות בין העבודה בראשות אהוד ברק ובין הליכוד בראשות בנימין נתניהו. באוגוסט 1998 עלו השיחות על שרטון, וגם לאחר מכן לא צלחו מאמצים להקמת ממשלת אחדות. באוקטובר באותה שנה, הסכים ראש הממשלה נתניהו להשתתף בוועידת ואי, שבה הושגו הסכמות לדרכים שבהן יבוצעו הסכמי אוסלו. ההסכם העמיק את הקרע בין נתניהו והימין, ונתניהו הצליח לאשר אותו בכנסת בתמיכת חברי-הכנסת הערבים. הסכם ואי ושאלת יישומו היקשו על המשך תפקודה של הממשלה ועל עצם קיומה. שר הביטחון יצחק מרדכי פוטר בפברואר 1999 על רקע זה וגם מפלגת העבודה תקפה את בנימין נתניהו. ועידת ואי וההסכם שנחתם בעקבותיה הצטרפו לתהליך נמשך של התפוררות בסיס התמיכה הפרלמנטארית בבנימין נתניהו ובממשלתו. זאב בנימין בגין פרש והקים סיעה מימין לליכוד. דוד לוי פרש והקים את "גשר" בעלת האוריינטציה המרכזית, רפאל איתן ו"צומת" פרשו וכן פרשו אנשי ליכוד שהקימו את מפלגת המרכז. הקדמת הבחירות הייתה הכרחית.

פתקי הצבעה לבחירות לכנסת החמש עשרה שהודפסו בבית דפוס ביבנה
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

לבנון
מאז פלישת ישראל ללבנון בקיץ של שנת 1981, במבצע "שלום הגליל", ישב צה"ל מעבר לגבולה הצפוני של מדינת ישראל. בשנת 1985 הסיגה ישראל את כוחותיה ל"רצועת הביטחון", ובכך צמצמה באורח משמעותי את נוכחותה בתחומי לבנון, אך המשך ישיבתם של כוחות ישראליים בשטח לבנון, גבה מחיר משמעותי בנפגעים ובהוצאות כספיות. עשור ויותר לאחר צמצום הנוכחות הישראלית בלבנון לרצועת הביטחון לא נראה באופק פתרון מדיני בדמות הסכם שלום עם לבנון.
 
אהוד ברק יוציא אותנו מלבנון
על אף היציבות היחסית במציאות ברצועת הביטחון הישראלית בלבנון, בראשית פברואר 1997 שני מסוקים של חיל האוויר התנגשו בדרכם ללבנון. כל 73 החיילים שהיו בהם נהרגו. אסון המסוקים הגביר מאוד את הוויכוח הציבורי על מחיר השהייה בלבנון. כשנה לאחר האסון, קיבלה הממשלה החלטה שישראל תיסוג מלבנון בהתאם להחלטה 425 של האו"ם משנת 1978, אך הובן שישראל מתכוונת לנסיגה במסגרת הסכם שלום. בשנת 1998 הביא המשך האבדות בקרב כוחות צה"ל בלבנון את אהוד ברק להתחייב ציבורית לנסיגה מלבנון תוך שנה מהקמת ממשלה בראשותו.
 
חיילי צה"ל מצביעים בלבנון
בין ש"ס לעולים מרוסיה

החל בראשית שנות ה-90, שינתה העלייה המסיבית מברית-המועצות לשעבר את פני החברה הישראלית. העולים שינו את סדר היום הציבורי, והדבר התבטא גם בכניסתם לעולם הפוליטי. בעקבות ניצחון הליכוד בבחירות 1996, השתתפה בקואליציה מפלגת "ישראל בעלייה" בהנהגת נתן שרנסקי. בין שרנסקי ונתניהו היה מתח על רקע כוחה הגובר של ש"ס, המפלגה המזרחית-חרדית. בקרב העולים מרוסיה, קירבתו הגדולה של נתניהו למנהיגי ש"ס, ובכלל הרב כדורי, עוררה אי-נחת.

ישראל בעליה אומרת כן להורדת שכר הלימוד
נתניהו יזם הקמתה של מפלגת עולים אחרת, שתהיה קרובה לו, וכך קמה "ישראל ביתנו" בראשות מקורבו אביגדור ליברמן. נתניהו ניסה למשוך אליו את הקול הרוסי, אך ניסיונותיו הסתבכו בעקבות התפטרות יעקב קדמי, ראש "נתיב", הארגון החשאי למחצה שפעל למען היהודים בברה"מ בימי השלטון הקומוניסטי. קדמי מתח ביקורת קשה על נתניהו, וכך עשה גם שר הקליטה אדלשטיין. עם התקרב הבחירות, התמקד המאבק על קולות העולים בשאלת השליטה במשרד הפנים, שמדיניותו הקשתה על העולים. משפט דרעי וגילויי השחיתות בש"ס קירבו את העולים לאהוד ברק, והרחיקו אותם מנתניהו.
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן
 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

משפט דרעי
אחד האירועים שהשפיעו ביותר על מערכת הבחירות בשנת 1999 היה ההכרעה במשפטו של אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס. דרעי הורשע בעבירות של שחיתות אישית ונידון לארבע שנות מאסר ולקנס כבד. מקומו המרכזי של אריה דרעי בפוליטיקה הישראלית והסתבכויותיו בפלילים לא יכלו להותיר את הציבוריות הישראלית אדישה. יתרה מכך, קריאת תמצית ההכרעה במשפטו שודרה בשידור חי בקול ישראל.

המבוכה בקרב הפוליטיקאים הייתה גדולה. רבים תמכו בדרעי וקיוו שאין מדובר אלא במהמורה במסלולו הציבורי, שאולי אף תוסר בעקבות ערעור. אך רבים סברו שיש להוקיע את דרעי ולהתרחק ממנו. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין תקף את אנשי הציבור שניסו להימנע מתגובה על הרשעת אחד מהם בשחיתות אישית. העיסוק הציבורי בהרשעתו של אריה דרעי השפיע על מערכת הבחירות. אהוד ברק, שעמד בראש מפלגת העבודה, התרחק מדרעי ואילו מנהיג הליכוד בנימין נתניהו תמך בו. על רקע הבחירות האישיות, הגדיל נתניהו את התמיכה בו בקרב מצביעי ש"ס, בעוד שציבור העולים מברה"מ לשעבר פנה להצביע עבור ברק.
דרעי יוצא נגד מערכת המשפט ומניף את הדגל העדתי

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

אהוד ברק
אהוד ברק (יליד 1942) התגייס לצה"ל בשנת 1959 והיה מראשוני סיירת מטכ"ל. ברק פיקד על סיירת מטכ"ל וזכה בעיטורים. בשנת 1983 מונה לתפקיד ראש אמ"ן. בשנת 1991 מונה לרמטכ"ל ה-14. עם פרישתו מצה"ל מונה לשר הפנים בממשלת רבין. לאחר רצח רבין שימש שר החוץ בממשלת פרס. בשנת 1997 זכה בהנהגת מפלגת העבודה. בבחירות שהתקיימו בשנת 1999 גבר על בנימין נתניהו. ברק הקים ממשלה ושימש בה גם שר הביטחון. בראשית שנת 2000 נשא ונתן עם סוריה. במאי באותה שנה הוביל אהוד ברק את הנסיגה הישראלית מלבנון ופנה לשאת ולתת עם הפלסטינים. ניסיונו של ברק להתקדם במסלול המדיני האיץ את התפוררות הקואליציה. לאחר כישלון שיחות קמפ דייויד עם הפלסטינים פרצה בספטמבר 2000 האינתיפאדה השנייה. ברק התפטר. בשנת 2004 שב לחיים הפוליטיים ובשנת 2007 זכה בבחירות לראשות המפלגה וכיהן כשר הביטחון בממשלת אולמרט.  בבחירות 2009 נחלה מפלגת העבודה בראשותו תבוסה קשה, והצטרפה לממשלת נתניהו, כשברק משמש שר ביטחון. בנובמבר 2012 הודיע על פרישה.
ראש הממשלה הנבחר אהוד ברק מבקר בכותל בירושלים לאחר ניצחונו בבחירות

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​

 

  

 

  

פנינה רוזנבלום
הדוגמנית, שחקנית הקולנוע ואשת העסקים פנינה רוזנבלום, ניסתה להיבחר לכנסת ה-15. רוזנבלום, שהייתה פעילה בתחום יחסי הציבור והעיתונות, הקימה רשימה עצמאית יחד עם אבי בלשניקוב. הרשימה נקראה על שמה, "פנינה רוזנבלום", והשיגה כמעט 45,000 קולות, הישג שלא הספיק לה כדי לעבור את אחוז החסימה, שעמד באותן בחירות על אחוז וחצי מסך הקולות הכשרים, כלומר על כ-49,600 קולות. פנינה רוזנבלום לא ויתרה על רצונה להיבחר לכנסת, ולאחר כישלונה בבחירות 1999 היא הצטרפה לליכוד והתמודדות בבחירות המקדימות במרכז המפלגה. רוזנבלום שוב הצליחה להתקרב למטרתה, אך לא להשיג אותה: היא נבחרה במקום ה-39, אך בבחירות לכנסת ה-16, בשנת 2003, זכה הליכוד ב-38 מנדטים.  רק בדצמבר 2005, לאחר שהכנסת כבר החליטה על פיזורה, הושבעה רוזנבלום כחברת כנסת, לאחר התפטרותו של צחי הנגבי. פנינה רוזנבלום כיהנה כחברת כנסת במשך כארבעה חודשים, ולאחר מכן לא הצליחה להיבחר במקום ריאלי ברשימת הליכוד לבחירות הבאות. בתחום העסקים, מנהלת רוזנבלום חברה למוצרי קוסמטיקה, "פנינה רוזנבלום בע"מ", הפועלת משנת 1989.
כרזת בחירות של פנינה רוזנבלום בתחנת אוטובוס בירושלים

 

 

כרזות וכרוזים עיתונות תצלומים
כרזות וכרוזים​ עיתונות תצלומים​
     
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות
תשדירי בחירות מועמדים ותוצאות

 

כל המערכות​
1949 •​ 1951​ •​ 1955 •​ 1959 •​ 1961 •​​ 1965​​ •​​ 1969 •​​ 1973 •​​ 1977 •​​ 1981
1984​ •​​​ 1988​ •​​​ 1992​ •​​​ 1996​ •​​​ 1999​ •​​​ 2003​ •​​​ 2006​ •​​​ 2009​