בני המיעוט השוואבי סבלו רדיפות תחת המשטר הקומוניסטי בראשותו של צ'אושסקו, שראה בהם זרים המסכנים את המשטר הרומני. מראשית דרכה כמשוררת וסופרת סירבה הרטה מילר לשתף פעולה עם הממשל הקומוניסטי, ופעלה ללא לאות למען חופש הביטוי. יצירותיה צונזרו, היא נרדפה, ולא ניתנה לה ויזה כדי לעזוב את רומניה. רק בשנת 1987 הותר לה להגר לגרמניה המערבית.
עם זכייתה בפרס נובל לספרות לשנת 2009 הדגישה מילר את מחויבותה למאבק למען חופש הביטוי ונגד הסכנות הגלומות במשטרים טוטליטריים, עניין המעסיק אותה ברבים מספריה.
לאחרונה ביקרה הרטה מילר בספרייה הלאומית בירושלים, יחד עם קבוצה של אנשי אקדמיה גרמנים. בביקורה הראו לה אנשי הספרייה פריטים מאוספי הספרייה הקשורים לדמויות בולטות בתרבות הגרמנית ובתרבות הרומנית, כולל מכתבים מ
הנרי בַּרְבִּיס (Barbusse) ו
סטפן צוויג אל
יוז'ין ד. רלגיס (Relgis), הסופר והפילוסוף היהודי-רומני הנודע. האורחים ראו גם מכתב מהמשוררת
אלזה לסקר-שילר למחנך והפילוסוף
ארנסט סימון, שניהם יהודים ילידי גרמניה שהיגרו לארץ ישראל לפני השואה. יצירתה של הרטה מילר מושווית לעתים קרובות ליצירתו של פרנץ קפקא, משום שכמוהו היא מתארת את המציאות הטוטליטרית. לפיכך טבעית התרגשותה המיוחדת כשזכתה לראות בספרייה פריטים הקשורים לקפקא, ובכללם המחברת האישית שלו, ששימשה אותו ללימוד עברית.
בעקבות הביקור אמר המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית, פרופ' חגי בן-שמאי, שאירח את הקבוצה: "כמי שלחמה כל חייה למען חופש הביטוי גילתה מילר הערכה עמוקה לתולדות הספרייה הלאומית ולמטרתה, וכן למחויבות שלה להפיץ ידע ולדאוג שתהיה אליו גישה חופשית".
