חידושים טכנולוגיים ומדעי הרוח עשויים להישמע לעתים כמושגים סותרים – אולם כיום שילוב השניים מציע קשת של אפשרויות מועילות ומפרות. מתוך הכרה בתפקיד שהטכנולוגיה יכולה וצריכה למלא בקידום המחקר במדעי הרוח השיקה הספרייה הלאומית תכנית של סמינרים, שמטרתה לקדם יוזמות מחקר חדשניות, העושות שימוש בטכנולוגיה כדי לתרום תרומה משמעותית למחקר האקדמי במדעי הרוח.
הספרייה הלאומית כבר תמכה בשורה של סמינרים חלוציים מטעם מוסדות אקדמיים מובילים, שנענו לקריאתה לפתח מנגנוני מחקר חדשים המותאמים לעידן הדיגיטלי. הסמינר הראשון, של אוניברסיטת תל-אביב, נשא את הכותרת "סדנת מחקר באמצעות מחשב של ארכיונים היסטוריים במדעי הרוח ומדעי המחשב". המחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית הציגה את הסדנה השנייה: "מערכות למידע היסטורי גיאוגרפי HGIS לשחזור העבר". סדנה זו נועדה לקדם את השימוש בטכנולוגיית GIS לשם הבנת העבר על בסיס מפות היסטוריות, וכללה מפגש התנסות במעבדה כדי להדגים את הטכניקות החדשות שנעשה בהן שימוש. בשנת 2013 הציג מכון ון-ליר את הסדנה "טכנולוגיות מחשב לצורך מחקר היסטורי של רשתות אינטלקטואליות".
הסמינרים המובחרים הללו הפגישו בין מומחים בין-לאומיים לאנשי מחקר מקומיים במטרה להתמקד באינטגרציה של היבטים מסורתיים והיבטים חדשניים, ובכך להראות כיצד יכולה הטכנולוגיה לשרת את המחקר במדעי הרוח ולקדם אותו. התכנית המוצלחת היא דוגמה לתהליך ההתחדשות המקיף של הספרייה הלאומית, שבמסגרתו הספרייה הופכת למוקד תוסס של יצירה אינטלקטואלית ותרבותית, בסיוע טכנולוגיות מתקדמות בכל מישורי פעילותה.
