דרכו של כתב-היד הארמני לאוספי הספרייה הלאומית לא הייתה דרך רגילה. מדובר בכתב-יד יחיד במינו הן מבחינת יופיים של האיורים שבו והן מבחינת תכנו הנדיר. הבעלים המקוריים שלו היו אלכסנדר פקובר (1919-1830), הברון מוויסבץ' (Wisbech) שבקיימברידג'שייר, אנגליה. הברון פקובר (Peckover) היה בנקאי אמיד וחבר בקהילת הקווייקרים במקום, וגם היה אספן של כתבי-יד. בשנת 1935, אחד מצאצאיו, ליאונל פנרוז, פסיכיאטר, גנטיקאי ומתמטיקאי, תרם את כתב-היד לספרייה הלאומית.

יופיו יוצא הדופן ותוכנו של כתב-היד, "תמצית ההיסטוריה הקדושה מבריאת העולם ועד לברית החדשה", בולטים במיוחד באוסף כתבי-היד של הספרייה הלאומית שמקורם בקהילות הנוצריות במזרח, אוסף הכולל טקסטים שנכתבו בארמית, בקופטית, בגעז ובסורית.​ ​

כתב-היד הועתק בשנת 1693 בכנסייה בעיר טיגרנקרט (Tigranakert), הבירה ההיסטורית של השושלת הארמנית, והעותק המצוי בידי הספרייה הלאומית הוא אחד משלושת העותקים המוכרים היחידים של הטקסט. עותק נוסף מצוי בספרייה צ'סטר ביטי בדבלין, אירלנד, ואילו השני נמצא בפטריארכיה הארמנית בירושלים, אם כי הוא אינו כולל איורים.

העותק של הספרייה הלאומית, המאויר בנדיבות, כולל שורה של תמונות שבולטת בהן התמונה הפותחת, המוצגת כאן, ובה נראה גן-עדן והעצים וארבעת הנהרות שבתוכו. מעל גן-עדן מרחפת דמותו של השילוש הקדוש היושב על כס מלכות ונישא על ידי ארבעת השליחים, מוקפים בשרפים השרים "קדוש, קדוש, קדוש..." (ישעיהו ו', 3).

הטקסט, הסדור על הדף לכל רוחבו, באורח שאינו רגיל, מציג את ההיסטוריה באמצעות לוחות המשחזרים את שושלות מלכי יהודה, הכוהנים הגדולים, נביאי יהודה לצד המלכים, כוהנים ונביאים של ישראל וכן שליטים זרים בארץ ישראל בתקופת הבית השני. כל השושלות ההיסטוריות הללו המופיעות באיורים מוליכות את הקורא להולדתו, צליבתו ותחייתו של ישוע ולעלייתה של הנצרות.