ההגדה של פסח היא מהטקסטים העתיקים ביותר והמרכזיים ביותר בתרבות היהודית. מה שהתחיל בציווי "והגדת לבנך", התגבש לטקסט קנוני, כך שלמעשה אין סדר פסח ללא הגדה כתובה.

 

 

היות שכך, אין להתפלא שגם עיוורים ומי שראייתם מוגבלת זקוקים להגדה ואינם רוצים להסתפק באמירת הטקסטים בעל פה.

 

בספרייה הלאומית, האוצרת אוסף עצום של הגדות מרחבי העולם, מכל התקופות ובשלל שפות, מצויות גם מספר הגדות לפסח בכתב ברייל.

 

 

 

 

 

לאחרונה, רכשה הספרייה הלאומית הגדה בכתב ברייל שמקורה בארצות הברית, והיא ככל הנראה אחת ההגדות הראשונות מסוג זה שהודפסו אי-פעם. ההגדה מתוארכת לשנות ה-50 של המאה העשרים, והיא הודפסה על ידי י. רוקח ובניו בשיתוף ה-New York Guild for the Jewish Blind.

 

                                           

בסך-הכול יש בקטלוג הספרייה הלאומית שבע הגדות בברייל, פרט להגדה שנרכשה זה עתה. שש מהן הודפסו בארץ על ידי מוסדות שונים העוסקים בטיפול באוכלוסיית העיוורים וכבדי הראייה, בעיקר בשנים האחרונות, ואילו הגדה אחת הודפסה בארצות הברית לפני עשורים אחדים. נראה כי ההגדות הראשונות בכתב ברייל הודפסו אכן בארצות הברית בראשית שנות ה-50 של המאה העשרים. כצפוי, ההגדות בברייל מודפסות ללא איורים. כתב ברייל נועד לתעתק טקסט כתוב בלבד, ואין בו התייחסות לאלמנטים גרפיים.

 

כיום, ניכרת ירידה בשימוש בספרים בברייל. היכולת לקרוא מהמחשב בעזרת ציוד הממיר את הכתוב על המסך לסימני ברייל שהעיוורים חשים בהם בכריות אצבעותיהם, מייתר את ההתעסקות בספרים הכבדים והעבים. יחד עם זאת, בשל השימוש הטקסי בהגדה בערב פסח, הדרישה להגדות בכתב ברייל יציבה ועיוורים וכבדי ראייה רבים ממשיכים להשתמש בהן גם היום.