כתב-היד, שנכתב על ידי אדם המכונה "יענקל המוזג", זכה להתעניינות מרשימה מצד התקשורת, שכן הוא שופך אור על המעורבות היהודית במכלול עולם האלכוהול – החל בייצורו, המשך בשיווקו והפצתו וכלה בצריכתו. מדובר בהיבט שאין מרבים לעסוק בו, ומכאן העניין הרב בכתב-היד ובאירוע.
לנוכחים ניתנה הזדמנות לטעום ליקרים מעשה ידיו של השף הידוע שמיל הולנד, שהכין אותם לפי המתכונים של יענקל המוזג. הולנד, שחקר את כתב-היד, הסביר את תולדותיהם ומקורותיהם של שלושת סוגי האלכוהול העיקריים בעולם של יהודי מזרח אירופה במאות ה-18 וה-19: יין לקידוש, שהוכן לרוב מצימוקים, בשל מחסור בענבים טריים; יי"ש, אלכוהול חזק שהוכן מכל הבא ליד; וליקרים שהוכנו על ידי טבילת פירות טריים ומינים של תותי בר ביי"ש כדי לשמר אותם, בתקופה שקדמה למקררי החשמל ובאקלים שבו פירות טריים לא היו בנמצא בכל חודשי השנה.
לפי הולנד, כ-80 אחוזים מהיהודים במזרח אירופה היו מעורבים במסחר באלכוהול במאות האמורות. לעתים קרובות הם זיקקו ליקרים והכינו יין לצריכה עצמית בשל מגבלות ההלכה. יהודים גם ניהלו בתי מרזח עבור לקוחות שהיו ברובם לא יהודים, משום שהאצילים המקומיים נטו לסמוך עליהם שלא ישתו מן הסחורה.
הולנד ציין שהיהודים במזרח אירופה בתקופה האמורה שתו בעיקר בחגים ובאירועי מיוחדים. דובר אחר בערב, חוקר התנ"ך פרופ' יאיר זקוביץ, שפך אור על תרבות השתייה והשכרות במקרא. הוא הזכיר שורה של סיפורים בתנ"ך, כגון הסיפור של שמשון ודלילה, שבהם שתיית אלכוהול הייתה הקדמה ליחסים אסורים, וכן איפשרה לדמות חלשה יותר לגבור על חזקים ממנה.
הערב לווה בשירי עם יהודיים ורוסיים בביצוע הלהקה הישראלית "בבאיאגה".
