בעידן הדיגיטלי של ראשית המאה ה-21 אנו רגילים להיכנס לאתרי אינטרנט, להקליק על תמונות ולראות את התכנים הוויזואליים באיכות גבוהה.   זוהי גם החוויה המזומנת למי שנכנס היום לאתר האינטרנט של הספרייה הלאומית. אכן, הספרייה מרבה לסרוק חומרים מאוספיה ולהעמידם לרשות הציבור.
	צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית

מאחורי הפעילות האינטנסיבית של הספרייה בתחום סריקת חומריה, יש עולם ומלואו. בספרייה פועל מרכז דיגיטציה משוכלל, העושה שימוש בטכנולוגיות החדישות ביותר כדי לסרוק ספרים, כתבי עת, תצלומים, מסמכים היסטוריים וכתבי יד עתיקים.

סריקה של פריטים היא גם אמצעי לשימורם ולהבטיח שהם יעמדו לרשות האנושות גם בעוד שנים רבות. הפריטים הפיזיים, גם כשהם שמורים היטב, מצויים בסכנה ומתרחשים בהם תהליכים של שחיקה, בליה והתכלות הדרגתית. הסריקה "מקפיאה" אותם ויוצרת קובץ דיגיטלי באיכות גבוהה, שמאפשר להשתמש בפריט בלי לגעת בו ובלי לחשוף אותו לסכנות. ואולם, עם היווצרות הקובץ אנו יוצרים פריט נוסף, שגם אותו יש לשמר.

מדובר בהתמודדות בפני עצמה. הטכנולוגיה המשתנה, הפורמטים הצצים חדשות לבקרים, שאלות של נפח אחסון בשרתים קרובים ורחוקים, מחשוב בענן ותוחלת החיים של האמצעים הדיגיטליים – עם כל אלו צריכה הספרייה להתמודד כדי לשמר את הפריטים הדיגיטליים שהיא יוצרת.

אומר על כך חזקי קסנט, מנהל פרויקטים דיגיטליים בספרייה: "הספרייה הלאומית גאה לקיים דו-שיח על הדרכים הטובות ביותר לדאוג לשימור דיגיטלי. היא פועלת בשיתוף חברות בארץ וברחבי העולם כדי לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום. מדובר ביוזמה מתמדת, הדורשת מאמץ מודע כדי להבטיח שהרשומות הדיגיטליות שלנו תעמודנה לרשותנו גם בעתיד הרחוק".