שני דורות לאחר מכן ביקרה נכדתם של בני הזוג קליינר לראשונה בספרייה הלאומית. הנכדה, דנה ביירמוב-גולדשטיין, המתגוררת כיום בישראל, ראתה סידור תפילה שהוסווה כמחברת פשוטה לשימוש בבית ספר יסודי – שריד מן התקופה שבה היה מסוכן לקיים את מנהגי היהדות בברית המועצות. הסידור הזכיר לדנה את הפריט המשפחתי שהוריה הפקידו בידיה – הכתובה מחתונת סבה וסבתה, שהתקיימה לפני כמעט 70 שנה ונכתבה אף היא על נייר משובץ, כדי להסוות את טיבו של המסמך ולהסתיר את העובדה שבני הזוג נישאו בטקס יהודי.
רוב הכתובות השמורות באוספי הספרייה הלאומית והמייצגות מאות שנים ואינספור ארצות וקהילות הן פריטים מעוטרים ומרשימים למראה. אך לדבריו של אוצר אוסף היהדות של הספרייה הלאומית, ד"ר יואל פינקלמן, "במקרה הזה, מה שמייחד את הכתובה הוא פשטותה, המעידה על הנסיבות הייחודיות ורבות הסכנה שבהן היא נכתבה". פינקלמן מציין שהכתובה, אף שהיא נכתבה בסתר ובמהירות, כוללת את הטקסט הארמי הסטנדרטי כמקובל בכתובות זה אלפי שנים. פריטים ארכיוניים רבים בספרייה, כולל הסידור המוסווה וכן לוחות א"ב עברי שונים שהוכנו במחתרת, מעידים על הקשיים והסכנות שבקיום חיים יהודיים תחת השלטון הסובייטי המדכא. בין כל אלה בולט במיוחד הסיכון שנטלו על עצמם בני הזוג הצעירים קליינר כדי לדבוק במסורת אבותיהם, שכן הם הזדהו על גבי המסמך בשמותיהם המלאים, והחתן היה, כאמור, קצין בכיר בצבא הסובייטי.
אברהם קליינר נפטר בברית המועצות בשנת 1982, לאחר שנאסר עליו לעזוב אי-פעם את המדינה בגלל דרגתו הצבאית הגבוהה. סופיה-שיינדל נפטרה לפני כשנה.
הסריקה הדיגיטלית של הכתובה, שתישמר בספרייה הלאומית, תונגש ותשמש כדי לספר את סיפורם של בני הזוג קליינר ואת סיפור החיים היהודיים תחת המשטר הסובייטי. כך מבטיח הפריט הייחודי הזה שמורשת המשפחה והקהילה כולה תחיה ותסופר מדור לדור.
