הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > ראש השנה > ברכות ראש השנה – מסורת יהודית וישראלית

ברכות ראש השנה – מסורת יהודית וישראלית

ברכות ראש השנה ​מקורו של המנהג היהודי לברך איש את רעהו בברכת "שנה טובה" הוא בתפיסה היהודית העתיקה שראשיתה בימי התלמוד, ואולי אף מוקדם יותר, בימי המשנה, לפיה בראש השנה וביום הכיפורים אחריו נחתך דינו של כל יהודי לשבט או לחסד, כלומר נקבע האם מזומנת לו שנה טובה או רעה.
 
העדות המפורשת הראשונה לכתיבת איחולי "שנה טובה" איש לחברו היא בתשובה שכתב הפוסק האשכנזי מהרי"ל במאה ה-14, המעידה על קיומו של המנהג בקהילות היהודיות בגרמניה. החל במאה ה-18 החל המנהג להתפשט אל קהילות נוספות מחוץ למרחב ההשפעה הגרמני, לריכוז היהודי הגדול במזרח אירופה ובפרט בפולין. בסוף אותה מאה כבר החלו איגרות הברכה של חודש אלול לקבל דפוסים ייחודיים משלהן, כגון נייר מכתבים מיוחד, והדבר התפשט בכל הקהילות האשכנזיות במשך המאה ה-19.
​ 
סמוך לראשית עידן הדואר, כבר בשנות השמונים של המאה ה-19, החלו יזמים יהודים להדפיס כרטיסי ברכה מסחריים לשנה החדשה, אשר כבר אז היו הנפח העיקרי של כלל גלויות הדואר שיהודים שלחו, מעמד שממנו לא ירדו במשך כמאה שנים.
 
בשני העשורים שבין סוף המאה ה-19 ועד לתום מלחמת העולם הראשונה (1898-1918), הידועים בעולם כולו בשם ימי "קדחת גלויות הדואר", הרוב המוחלט של דברי הדואר שנשלחו בידי יהודים באירופה ובאמריקה היו איגרות ברכה לשנה החדשה.
 
המוטיבים שהופיעו על גבי הגלויות היו בדרך כלל יהודיים: סמלים מסורתיים ואידיאולוגיים, או איורים שציינו אירועים אקטואליים גדולים שפקדו את העם היהודי. עם התגבשותה ועלייתה של התנועה הציונית, היו גלויות הברכה לשנה הטובה לפלטפורמות להעברת מסרים אידיאולוגיים ודגשים ציוניים לפי האירועים הבולטים במציאות הציבורית. כך אפשר למצוא גלויות שנה טובה עם דיוקניהם של הרצל ונורדאו, או גלויה המראה את הרצל והסולטן העות'מאני ואף גלויות שביקשו להעביר מסרים אקטואליים בימי פרשת דרייפוס.
 
תפקיד חשוב נודע לאיגרות אלה בגיוס כספים ליעדים ציבוריים. ראשית פשט המנהג בקרב מוסדות מסורתיים כמו הישוב הישן בארץ-ישראל שהשתמש באיגרות למטרה זו. גם לוחות שנה הופצו לקראת השנה החדשה לצורך גיוס כספי "חלוקה". בהמשך נהגו כך גם מוסדות חילוניים לאומיים, כמו הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד או הג'וינט.
 
דוגמה נאה שמורה בספרייה משנות העשרים של המאה ה-20, מין איגרת ברכה לשנה החדשה, שמחקה דרכון, הכל באורח היתולי. האיגרת כוללת דפים עם פרטי זהוי מצחיקים, שכולם למעשה מסרים לאומיים ברוח הימים ההם וכן מפה של ארץ-ישראל בגב הפנקס.
 
גלויות ה"שנה טובה" בישראל, בימי הישוב החדש וגם לאחר קום המדינה, הציגו אף הן ערכים ציוניים מרכזיים, כמו עבודה חקלאית, חזרה אל ימי התנ"ך ונופי הארץ, מפעלי תרבות וכלכלה, ציוני דרך בגאולת הקרקע ובביסוס מוסדות המדינה שבדרך, מאבקי העלייה, ההגנה וההתיישבות ועוד.
 
מקום מיוחד בכרטיסי הברכה נודע לדימוי החייל היהודי כסמל להתחדשות העם. החיילים היהודים בצבאות אירופה במלחמת פרוסיה-צרפת ובמלחמת העולם הראשונה, והחיילים היהודים שמילאו תפקיד חשוב במאבק על הארץ, חיילי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ובבריגדה העברית במלחמת העולם השנייה ועוד. ברכות ראש השנה

עם הקמת צה"ל במלחמת העצמאות תפס דימוי החייל הישראלי את המקום המרכזי בכרטיסי הברכה בישראל למשך שנות דור, במיוחד בשנים שבין הניצחון במלחמת ששת-הימים ועד למלחמת יום-כיפור. חיילים במצעד, חיילים מול נופי ירושלים המאוחדת, חיילים בעיר העתיקה, חיילות צועדות, צנחנים ליד הכותל, חייל וחיילת על רקע נופי הארץ, מטוסי חיל האוויר במפגן, טנקים עוברים בסך ואפילו סצנות של פריצה לעיר העתיקה, כל אלה מעטרים את כרטיסי הברכה באותה תקופה.
 
איגרות הברכה, שכונו גם כרטיסי ראש השנה וגלויות ראש השנה, מזכירות לצופה בהן היום ימים של אחדות רעיונית וגאווה לאומית תמימה ומשוחררת. היו אלו ימיה של מדינה צעירה שחשה עצמה מתחזקת ומתבססת והתגאתה בהישגיה. והיו אלו גם ימים של חיים צנועים יותר, דלים יותר באמצעים חומריים ובאביזרים של נוחות. ישראל שבה לחלק ניכר מן האוכלוסייה לא היה מכשיר טלפון בבית, והיה מקובל להתכתב בדואר על כל עניין. גם המרחק הגיאוגרפי הקטן ביותר, אפילו בין חדרה ונתניה או בין חיפה ונהריה, נתפס אז כגדול דיו כדי להצדיק ואף להצריך שימוש בדואר לצורך תקשורת. הימים לקראת ראש השנה היו ימי השיא, כשלמכתבים ולגלויות שנשלחו בכל ימות השנה נוספה כמות עצומה של ברכות לשנה החדשה ודוורים נשאו תיקי עור גדולים שהיו עמוסים להתפקע במעטפות הקטנות ובגלויות המעוטרות.
 
עם כניסת אמצעי תקשורת חלופיים בתפוצה רחבה, בראשם הטלפון בשנות השבעים, ירדה קרנן של איגרות הברכה לשנה החדשה בעולם היהודי ובישראל.  בעידן הטלפון הסלולארי, הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות, נעלמו איגרות הברכה מן הנוף כמעט לחלוטין. ויחד עם זאת, לאחרונה אנו עדים לשיבה אליהן מתוך נוסטלגיה לימים שבהם הברכה לשנה טובה הייתה אישית ואינטימית יותר.
 
הספרייה הלאומית, כאוצרת הזיכרון הלאומי, אוספת חומרים מגוונים שיש בהם כדי להעיד על תרבות ישראל, חומרים שמתעדים את אורח החיים במדינת ישראל ובארץ ישראל בדורות שלפני קום המדינה. בכלל זה, יש באוספי הספרייה מספר רב של איגרות וגלויות ברכה לשנה החדשה. עיון במבחר מהגלויות הללו מציע למתבונן הצצה מרתקת ולעתים אף מפתיעה אל פיסות של חיים ישראליים שהתקיימו לא מזמן, ממש כאן, ולעתים נראים רחוקים, תמונות של זיכרון ישראלי משותף.
ראש השנה 2012
NliImageGallery