לקראת הבחירות הראשונות התארגנו חלק מיוצאי מחתרת לח"י במפלגה בשם "רשימת הלוחמים". הבחירות הראשונות עמדו לקבוע את דמותה של מדינת ישראל, המדינה שקמה בעקבות הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948  ועל רקע החלטת החלוקה של האו"ם מה-29 בנובמבר 1947. החלטת האו"ם הייתה פשרה כואבת, שבחוגי הימין התנגדו לה בחריפות. הרעיון בדבר מדינה ליהודים רק על חלק מארץ-ישראל ההיסטורית תוך ויתור על חבלי ארץ כגון יהודה ושומרון, רוב הגליל וגם עבר הירדן המזרחי נגד לחלוטין את עמדת אנשי הימין, ובוודאי את עמדתו של הלח"י. יתרה מכך, תכנית החלוקה קבעה שירושלים תהיה בין-לאומית, לא בידי המדינה היהודית. הלח"י פעל במלים ובמעשים נגד תכנית החלוקה ונגד השלכותיה, גם בכוח – כשרצח את המתווך מטעם האו"ם, הרוזן השבדי פולקה ברנדוט בספטמבר 1948.

בתעמולת הבחירות, רשימת הלוחמים קוראת לאנשי ירושלים לתמוך בה וממקדת את מאמציה במצביעים בעיר המחלוקת. ובדרישותיה: הר הבית כבירת ישראל, מולדת שלמה חופשית ומשגשגת וגם "מוות לאויבי העצמאות הזרים" ו"יצירת עובדות מדיניות בכוח הנשק".