​תחיית הרעיון הלאומי הציוני לוותה לאורך כל הדרך ביצירת תרבות עברית חדשה, והיישוב העברי החדש בארץ-ישראל פעל בכל דרך להנחלתם לילדים, לנוער ולמבוגרים. לחג החנוכה נודע מעמד מיוחד במעגל השנה החדש, בזכות זיהויו של מרד החשמונאים עם עצמאות, לאומיות, גבורה והתמודדות מול דיכוי תרבותי.

במהלך ימי החג הודגשה המורשת ההיסטורית של מרד החשמונאים, ובכל שנה יצאו טיולים אל קברות המכבים במודיעין ואל אתרי הקרבות בארץ יהודה. טיולים אלה נועדו למבוגרים, והם כללו הליכה רגלית, עיון צמוד בתנ"ך ובספרי המכבים, והדרכה על ידי מורי דרך מלומדים.

נשפי החנוכה למבוגרים ולנוער כללו, מלבד ריקודים ומופעי בידור, גם מסכות שכללו קטעים ספרותיים, תיאטרליים ומוזיקליים המתייחסים ישירות לאירועי החנוכה ומורשתם, או הנוגעים למסרים העיקריים שלו.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 נוסדה מסורת ארוכת שנים המייצגת את הזיקה שבין חג החנוכה לבין חידוש התרבות העברית. שמונת ימי החנוכה הוכרזו כ"שבוע הספר העברי", שבו נמכרו ספרים עבריים בהנחות מיוחדות.

תנועות הנוער קיימו בחנוכה מצעדים מיוחדים בחוצות הערים, שהיו מרכזה של החגיגה העירונית. הרשויות המקומיות הקדישו מאמצים בניהול תהלוכות אלה ובהכנת הרחובות, וכן גם בעידוד התושבים להדליק חנוכיות לשם העצמת המסרים ואווירת החג.