חינוך לחקור ללמוד לחוות

שאלת החקר:

כיצד השפיעו פרויקט הלביא והפסקתו על המשק הישראלי?

התחלנו מתצלום וכתבה שפורסמו ב־3 בספטמבר 1987 נושא הכתבה הוא הפגנה של עובדי התעשייה האווירית ליד השגרירות האמריקאית. בתהליך החקר עסקנו בשאלה אם פרויקט הלביא והפסקתו היו כישלון, או שהם גרמו לצמיחה במשק ובכללה הישראלית. התמקדנו בעיקר בזמן שלאחר הפסקת הפרויקט וניסינו למצוא דברים שהושפעו מן הפרויקט ישירות או בעקיפין. אחת השאלות שיכולות לעזור להבנת הנושא הייתה כיצד השפיע פרויקט הלביא על מטוסים של חיל האוויר הסיני כיום.

בסרטון בחרנו להראות את נקודת מבטו של מהנדס ישראלי העובד בפרויקט. בעזרת טכניקה של אוריגמי המחשנו את התהליך שהמהנדס עובר, והוא מדגים את התהליך שעברה הכלכלה בארץ ובמיוחד תעשיית ההייטק הישראלי בראשיתה.

שאלת החקר:

כיצד השפיע חוק חינוך חובה על החינוך החרדי בארץ?

בתהליך החקר גילינו שמוסדות החינוך החרדי ביישוב היהודי בארץ לפני הקמת המדינה היו מוסדות עצמאיים. הישיבות ותלמודי התורה נתמכו על ידי יהודים חרדים בתפוצות. בעקבות מלחמת העולם השנייה והשואה נסתמו מקורות המימון של מסגרות החינוך החרדי בארץ. מאז הקמת המדינה וחקיקת חוק החינוך הממלכתי גם מוסדות חרדיים מקבלים תקציב מהמדינה, אבל המחיר הוא פיקוח מסוים והגבלה על החופש לבחור את תוכני הלימוד.

הסרטון עוקב אחר כיתתו של מורה חרדי בשם אבן עזרא משנות ה־30 של המאה ה־20 ועד תחילת שנות ה־50. לאורך הסרטון מופיעה דמות של חתול פרא העובר מסע, דמות שהיא אלגוריה לאחד מתלמידי הכיתה.

שאלת החקר:

מה היו האירועים שהתרחשו בהיסטוריה של העם הכורדי במאה ה-20? כיצד נפגעו הכורדים משלטונו של סדאם חוסין, ואיך אפשר להסביר את התופעה של שליטים עריצים?

המחקר שערכנו התמקד ברצח עם ובתופעת העריצות – שלטונו של סדאם חוסין והעם הכורדי. בעיקר עסקנו ברקע להשמדת העם הכורדי. למדנו על המקורות הקדומים של העם הכורדי, המניעים הגיאו־פוליטיים להשמדתו ומניעיו של סדאם חוסין להשמדה. עקבנו אחר השינויים וההתפתחויות במצב שהעם הכורדי נתון בו עד ימינו, והתמקדנו באישיות של סדאם חוסין ובמניעיו האישיים.

בסרטון הצגנו את חייו של סדאם חוסין מאז ילדותו והבעיות האישיות שלו תוך הסתכלות על האירועים ההיסטוריים מנקודת מבטו. את האירועים בחרנו להראות דרך הזכרונות שסדאם חווה מחדש ברגעים האחרונים לפני תלייתו. נקודת המבט הזאת נועדה להציג את הצד של סדאם בסיפור. אחת המטרות שלנו הייתה להראות את המורכבות של התהליך שהופך אדם לשליט עריץ.

שאלת החקר:

מה היו הגורמים להתעוררות המחאה נגד מלחמת הלבנון הראשונה? מה היה חלקם של ארגוני הנשים במחאה זו??

מלחמת לבנון הראשונה, הידועה בשם "מבצע שלום הגליל", עוררה בקרב רבים אכזבה מניהול המלחמה ומתוצאותיה. רבים מאזרחי ישראל יצאו להפגנות נגדה. התמקדנו במיוחד בפעילות של תנועות נשים נגד המלחמה. רצינו לחקור מה היו הגורמים לעלייתם של הקולות שהתנגדו למלחמה. בחנו את הפעילות של הוועד נגד המלחמה בלבנון ושל תנועות נשים נגד הפלישה ללבנון.

בסרטון רצינו להראות את נקודת המבט של האוכלוסייה האזרחית בשני הצדדים הלוחמים. לאורך המלחמה נשמעים קולות של ייאוש ורצון לשלום, ורצינו לתת במה לקולות האלה.

שאלת החקר:

האם היו הבדלים בין רמת החיים של סוגי יישובים וסוגי אוכלוסיות שונות בתקופת הצנע? מהם ההבדלים בין תקופת הצנע לימינו?

התחלנו את התהליך בניתוח כרזות נגד השוק השחור: כרזה של ארגון ויצ"ו וכרזה התומכת במתן תוספת מזון למשפחות המגויסים. בהמשך חקרנו את חיי היום־יום בתקופת הצנע. עסקנו בתופעת השוק השחור, בהבדלים בין נשים לגברים,וותיקים לעומת עולים חדשים. עוד בדקנו הבדלים בין צורות התיישבות שונות כמו קיבוצים מול מעברות וכן השווינו בין החיים אז לחיינו שלנו כיום.

חדר הבריחה מתרחש במכולת בתקופת הצנע. דרך מכתב מחייל, הפניה לאחת הכרזות שמצאנו בספרייה ועוד הפתעות, יגיעו המשתתפים אל פתרון התעלומה.

שאלת החקר:

מה היו ההשפעות של פרשת דרייפוס על היהודים, ומה הייתה תגובתם לפרשה?

בעבודת החקר שלנו חקרנו את התגובות של כל מיני קבוצות למשפט דרייפוס. אירוע במימד היסטורי כזה משפיע ע ל הרבה אנשים וגם על כל מיני מהלכים פוליטיים וחברתיים. חקרנו איך העיתונות היהודית הגיבה לפרשה. בנוסף, רצינו לראות איך עולם האומנות תפסה את הסיפור? יחד עם זה בדקנו את הקשר בין משפט דרייפוס לבין אירועים שהתרחשו בעקבות המשפט.

חדר הבריחה שלנו הוא חדרו של אלפרד דרייפוס. המשתתפים נדרשים למצוא חתיכות עץ הקשורות באופן ישיר למשפט. בעזרת רמזים שונים יגיעו המשתתפים לפתרון התעלומה.

שאלת החקר:

איך האידאולוגיות של הצדדים השונים במלחמת האזרחים בספרד באות לידי ביטוי בתעמולה שלהם?

התבוננו בכרזות תעמולה של משטרים טוטליטריים שונים. עניין אותנו מאוד לבדוק באילו דרכי תעמולה השתמשו משטרים אלו בשנות ה־30 של המאה ה־20 כדי לגייס את העם לטובת רעיונותיהם, משוגעים ככל שהיו ואף מנוגדים להיגיון ולמוסר האנושי.

בחרנו לעצב את חדר הבריחה בסגנון שנות ה־30 (שנות מלחמת האזרחים) ולשים בתוכו אלמנטים שמרמזים על המחקר שלנו - בעיקר ספרייה עם ספרים מן התקופה וקירות שעליהם תמונות של המלחמה.

שאלת החקר:

כיצד השפיעה הקמת התנועה לשחרור האישה על החקיקה בנושא נשים?

בספרייה ראינו כמה פריטים הקשורים לנושא שלנו: מודעה של התנועה לשחרור האשה משנת 1972 עם הכותרת "אנחנו לא יפות, אנחנו לא מכוערות, אנחנו כועסות" וכן תצלום משנת 1978 של הפגנה נגד חוק ההפלות. הפריטים עוררו בנו רצון לעסוק בתנועה שפרצה את המחסום בנושא זכויות של נשים. בעיקר עניין אותנו הביטוי של הנושא בתחום החוק. בדקנו מה היו הישגי התנועה בתחילת דרכה בשנות ה־70–90 ומה היו הישגי התנועה במאה ה־21. עוד בדקנו מהם ההבדלים המשמעותיים בנושא זכויות נשים בין חוקים משנת 1970 לבין החוקים בימינו.

החדר שלנו הוא חדר העבודה של אישה העוקבת אחרי פעילות התנועה למען זכויות האישה בשנות ה־70 של המאה ה־20. הרמזים נמצאים בכרזות ובעיתונים הפזורים בחדר.