דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
לוגו הספרייה הלאומית

חינוך לחקור ללמוד לחוות

צפנת פענח – חידות בתנ"ך

חידה לפרשת משפטים - פתרון והרחבות

עיקרון משפטי המופיע בפרשה
משתמשים בו גם בהלכות טריפה,
הוא הבסיס לשיטת השלטון במדינת ישראל.
בגללו סנהדרין מונה 71 חברים,
ובבתי הדין חברים שלושה או עשרים ושלושה.
זה דין תורה, אך הוא מיושם
בכל בתי המשפט בעולם.
(התשובה היא משפט בן שלוש מילים מהפרשה)
תשובה: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כ"ג, ב)

עיקרון משפטי המופיע בפרשה: בדין תורה כל ההכרעות בבתי הדין מבוססות על דעת הרוב.
משתמשים בו גם בהלכות טריפה: חז"ל יישמו את דין "אחרי רבים להטות" גם בדיני איסור והיתר (חולין יא). לדוגמה: "ביטול ברוב" – אם נערב דבר איסור עם דבר היתר, מתייחסים לכל התערובת על פי הרוב, והמיעוט בטל ברוב.
כמו כן, במקרה שבו נמצאת בפנינו חתיכת בשר שלא ברור אם הגיעה מחנות כשרה או מחנות טריפה, ולפנינו רוב חנויות כשרות, אזי נקטו חז"ל בכלל "כל דפריש – מרובא פריש" – כל שפרש – מהרוב פרש. כלומר, שנפסוק לפי הדין של רוב החנויות באותו המקום.
הוא הבסיס לשיטת השלטון במדינת ישראל: שלטון דמוקרטי, המבוסס על שלטון הרוב.
ובגללו סנהדרין מונה 71 חברים – כל בית דין צריך להיות מורכב ממספר אי-זוגי של דיינים, על מנת שיהיה אפשר להכריע ברוב קולות. בסנהדרין הגדולה ישנם 71 חברים, ובבתי הדין האחרים ישנו הרכב של 23 דיינים והרכב של 3 דיינים.
זה דין תורה, אך הוא מיושם בכל בתי המשפט בעולם – בכל בתי המשפט, ולא רק בבתי דין, מכריעים על פי הרוב.



עיון

פרשת משפטים היא הזדמנות טובה לעסוק בדיני משפט עברי.
מהו בדיוק משפט עברי ומה כלול בו, תוכלו לקרוא כאן.

בראשית ימי המדינה התבססה מערכת החוקים על החוק האנגלי והחוק הטורקי. לאורך השנים התפתחה מערכת החוקים של מדינת ישראל, המהווה בסיס למערכת החוק בימינו. לעיתים מנסים לשלב במערכת החוקים של ישראל עקרונות ומושגים מהמשפט העברי.

דוגמה לחוק שהשראתו לקוחה מדיני התורה (אמנם לא בפרשתנו) הוא החוק שיסד ח"כ הרב חנן פורת ז"ל – "לא תעמוד על דם רעך".
עד לחקיקת חוק זה לא חלה חובה על אדם להציל אדם אחר המצוי בסכנת חיים. גישה זו מצויה במשפט האנגלו-אמריקאי, השולל הטלת חובת הצלת נפשות פוזיטיבית, לעומת המשפט העברי, שבו מעוגנת החובה להציל נפשות.
לשון החוק:

חוק "לא תעמוד על דם רעך", התשנ"ח 1998
חובת הצלה והושטת עזרה
1. (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה .

דוגמה לרצון לבסס את מערכת החוקים על החוק העברי תמצאו בכתבה הבאה.

העיקרון "אחרי רבים להטות" הוא הבסיס לדמוקרטיה, שלפיו הרוב המספרי של האזרחים מכריע מי יהיה בשלטון. כרזות, כתבות וגם סרטון קצר על אווירת הבחירות הראשונות שנערכו במדינת ישראל בשנת 1949, תמצאו בקישור זה.

הרחבה חינוכית

הסיפור בגמרא על תנורו של עכנאי מחדד עד כמה העיקרון של הליכה אחר הרוב הוא העיקרון המרכזי בפסיקה, ועל כך שהתורה "לא בשמים היא". שיעור מעורר עניין בנושא תמצאו באתר של לב לדעת.

שירים

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו', ח) –

בסוף פרשת יתרו "מֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱ-לֹהִים" (כ, יז) ובסוף פרשת משפטים נאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (כ"ד, יח). בהשראת עליית משה להר למפגש נורא הוד עם ה', כתב שולי רנד את שירו המפורסם ערפל.


logo.png משרד החינוך קטן.jpg madaeyaroah.jpg