חינוך לחקור ללמוד לחוות

כשנולד בנו,
הגדיר את עצמו
בהגדרה
שבהמשך תתאים לחותנו
מהי ההגדרה?
תשובה:   גר.
משה קרא לבנו גרשם "כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה" (שמות י"ח, ג)
וחותנו, יתרו, מצטרף לעם ישראל והופך לגר.

פריטי מקור בספריה הלאומית

פריט מקור

מידע על הגיור במדינת ישראל

פריט מקור

הגדה מאוירת בידי רבי אברהם בן יעקב הגר

שאלות הפנמה:
לאורך ההיסטוריה תרמו הגרים תרומה רבה לעם ישראל.
האם אתה מכיר גֵרים?
האם יש לך חברים גֵרים?
כיצד נוכל לקיים בדרך הטובה ביותר את המצווה של: "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"? (שמות כ"ב, כ)

עיון

א. בין גיור אישי לבין מעמד הר סיני הלאומי
ב. בין חזרה בתשובה בימינו לבין קבלת מצוות ביציאת מצרים
ג. תרומת הגרים לעם ישראל ולהמשכיות מעמד הר סיני במהלך הדורות
• יתרו
• אונקלוס הגר
• עובדיה הגר
• רבי אברהם בן יעקב הגר
• אברהם סיני - לוחם לבנוני שהתגייר

א. בין גיור אישי לבין מעמד הר סיני הלאומי
הפרשה עוסקת במעמד הר סיני ומתן תורה. הפרשה נקראת על שמו של יתרו, שמתגייר בעקבות שמיעת הנִסים שעשה ה' לעם ישראל סביב יציאת מצרים.
רמב"ן (שמות כ"ה, ב) משווה בין מעמד הר סיני הלאומי לבין מעמד הגיור האישי:
כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה. מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה" (לעיל יט ה).
לדעת רמב"ן, גיור אישי ומעמד הר סיני הלאומי הם תהליך מתמשך שמתחיל בקבלת עול מצוות עקרוני, אך בפועל נדרש קיום חלקי של המצוות. כשם שהגר היחיד מקיים בהדרגה עוד ועוד מצוות, כך גם עם ישראל קיבל בהדרגה ציוויים על עוד ועוד מצוות לאורך תקופת המדבר.

ב. בין חזרה בתשובה בימינו לבין קבלת מצוות ביציאת מצרים
פעם אחת ניגשה אישה שהייתה בתהליך חזרה בתשובה אל הרב יהודה עמיטל זצ"ל ובפיה שאלה. האישה אמרה שהיא שואפת לקיים את כל המצוות, אבל היא מתקשה לקבל על עצמה את קיום כל המצוות בבת אחת. באילו מצוות, שאלה, כדאי לה להתחיל?
הרב עמיטל הראה לה את דברי חז"ל שלפיהם עוד לפני מעמד הר סיני, במרה, קיבלו על עצמם בני ישראל לקיים שלוש מצוות. רש"י (שמות טו, כה) מדבר על מצוות שמירת השבת, פרה אדומה ודיני ממונות.
אמר הרב עמיטל: מה מיוחד בשלוש המצוות האלה? אחת בין אדם למקום (שבת), אחת בין אדם לחברו (דינים) ואחת שאי אפשר להבין את טעמה (פרה אדומה). ואף את קבלי עלייך בשלב ראשון שלוש מצוות: אחת בין אדם למקום, אחת בין אדם לחברו ועוד מצווה אחת שאינך מבינה את טעמה, וגם אין לך שום יומרה להבינה אי-פעם. כך תלמדי מהרגע הראשון שהיהדות דורשת גם הבנה וגם ציות.

ג. תרומת הגרים לעם ישראל ולהמשכיות מעמד הר סיני במהלך הדורות
יתרו
יתרו תרם לעם ישראל מניסיונו ככהן מדיין, כשהציע לבנות מערך משפטי מדורג (שמות יח, יז-כג):
וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים. וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:

אונקלוס הגר
בחומשים רבים, תרגומו של אונקלוס לארמית מופיע צמוד לפסוקי התורה. בדרך כלל תרגם אונקלוס לארמית תרגום מילה במילה, בלי להוסיף דבר משלו.
במידה כלשהי, כל תרגום הוא גם פירוש. לדוגמה, בתרגומו בולט ההבדל בין צחוק לצחוק. שרה ננזפה על כך שצחקה על בשורת הלידה, ואילו אברהם לא ננזף על שצחק על כך. התרגום מבאר את הסיבה להבדל זה:
בבראשית יז, יז – "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק"
בתרגום אונקלוס: ונפל אברהם על אפוהי וחדי.
ואילו בפרק יח, יב - "וַתִּצְחַק שָׂרָה"
בתרגום אונקלוס: וחייכת שרה.
אונקלוס מבחין בין "וחדי" (מלשון חדווה ושמחה) לבין "וחייכת" (מלשון חיוך וצחוק בעקבות משהו).

עובדיה הגר
עובדיה הגר נולד בשם יוהנס דרו, בן למשפחת אצולה בדרום איטליה. בשנת 1102 הוא התגייר, בימים של מסע הצלב הראשון, כאשר מצבם של היהודים היה בכי רע. עובדיה נועד לכמורה, אבל בחתירתו אחר האמת השתכנע להתגייר.
בגניזה הקהירית נמצאו סידורו ומכתבים שלו. בין השאר נמצא שיר תפילה עם תווים, שהוא הממצא המוזיקלי הקדום ביותר שיש בידינו מעולם התפילות.

קישור למידע נוסף על עובדיה הגר.

קישור לביצוע שיר של עובדיה הגר.

הרמב"ם, באיגרתו לגר צדק נוסף ששמו עובדיה, מעודד אותו ומבהיר את מעמדו החשוב, על אף שלא נולד יהודי, ואולי דווקא משום מכך:
"אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר... לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המייחד שמו של הקב"ה כמו שכתוב בתורה – תלמידיו של אברהם אבינו ובני ביתו הן ... נמצא אברהם אבינו אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו והם כל גר שיתגייר...ואל יהא יחוסך קל בעיניך; אם אנו מתייחסים לאברהם, יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם." (איגרת הרמב"ם לר' עובדיה הגר, מהדורת הרב שילת, עמ' רלג-רלה).

רבי אברהם בן יעקב הגר
בעברו היה מטיף נוצרי באזור הריינוס, עבר לאמסטרדם והתגייר.
בהיותו אמן, עיטר את ההגדה של פסח (1695). בין עיטוריו מופיעה מפת ארץ ישראל, שהיא המפה העברית המודפסת הראשונה המוכרת לנו.

קישור להגדה המאוירת.

אברהם סיני, לוחם לבנוני שהתגייר

בקישור הבא מופיע סיפור מופלא על ערבי לבנוני שהתגייר, ובנו החייל זכה ב"אות מצטיין הנשיא".

הרחבה חינוכית

גרים בימינו
במציאות של קיבוץ הגלויות בדורנו, החברה בישראל ובכלל זה מוסדות החינוך שלה כוללים בפועל עולים לא מעטים שאינם יהודים. קירוב העולים האלה לחיים יהודיים הוא משימה לאומית. לפעמים מי שייטיב לבצע משימה זו הוא חבר או חברה לספסל הלימודים.
מומלץ לעסוק בגיור בימינו דרך נקודות המבט של סיפורי הגיור שהובאו לעיל בסעיף "עיון".

שירים

מבחר שירי אהבת תורה

יפה ותמה

אשורר שירה

קבעתי את מושבי – אהרון רזאל

והאר עינינו – ר' שלמה קרליבך