מוזיקה > יצירות מספרות > "שַׁלַּח אֶת עַמִּי" ושירים אחרים

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" ושירים אחרים

משה רבנו הוא הנביא המרכזי בדת היהודית, עליו מעידה התורה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים" (דברים ל"ד י'). לא מפליא, אם כך, שבמשך השנים השתמרו במסורות ישראל שירים העוסקים בדמותו המשמעותית והמורכבת.

 

"מִי עַל הַר חוֹרֵב" – מנגינות מהמאה ה-12

תווי הנגינה העתיקים ביותר המצויים בידינו של מוזיקה יהודית הם שלושה קטעים בכתב ידו של עובדיה הגר, בן המאה ה-12, שנתגלו במאה ה-20 בגניזה הקהירית. אחד מהקטעים הוא השיר "מי על הר חורב" המתמקד בדמותו של משה רבנו. חוקרים ניסו לשחזר את המוזיקה שמייצגים תווי הנגינה בכתב היד והגיעו למספר תוצאות שונות. הדוגמה שלפנינו היא עיבוד לאחת הפרשנויות לתווים אלה, בביצוע הזמרת רות קיש ובליווי נגן הוויולה דה גמבה מרק רוזלר, מתוך אוסף תקליטי קול ישראל משנת 1956.

מִי עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי

עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי כְּמֹשֶׁה

 

מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי

מָן הֶאֶכִילִי נָם עֲלֵי בְּאֵרִי כְּמֹשֶׁה

 

מִי רִצָה עֶלְיוֹן חַנּוּן וּמְרַחֵם

רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם כְּמֹשֶׁה

 

מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵדוֹת

חָזָה בַּמַּרְאֶה וְלֹא בַּחִידוֹת כְּמֹשֶׁה

 

מִי זֹאת הַתּוֹרָה לִמֵּד וְשִׁנֵּן

זָכָה וְיָבֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן כְּמֹשֶׁה

 

מִי קָם אַרְבָּעִים יוֹם בַּשָּׁמַיִם

בְּלֹא לֶחֶם וּבְלֹא מַיִם כְּמֹשֶׁה

 

אֶל הָאֱלֹהִים עֲדָתִי קוּמִי

כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרַח




"כפרת משה" – שיר אהבה בפרסית יהודית

בדומה לדוגמה הקודמת, במסורת העממית של יהודי אצפהאן שבאיראן קיים נוסף שיר המתמקד בדמותו של משה ומבטא את ההערצה הרבה שחשו היהודים כלפיו. השיר הינו בשפה הפרסית-יהודית של יהודי אצפהאן, בלחן עממי. המילים של הבית הראשון, למעט השורה האחרונה, זהות למילים של שיר אהבה יהודי-אצפהאני. הזמר בביצוע זה הוא אברהם חסיד, והשיר הוקלט בירושלים על ידי נתנאל מוסאי ב-22.12.09.

ח'וֹאהַם תוֹ רָא מֶהְמָאן כֹּנַם

מֹרְגֶ דֶלַם בַּרְיָאן כֹּנַם

אוּנְצֶ'ה תוֹ ח'וֹאהִי אוּן כֹּנַם

קֹרְבָּאן-י מִים-וֹ שִין-וֹ הֶא

 

מִימֶש משיחה כַּרְדֵה-יִים

שִינֶש שחיטה כַּרְדֵה-יִים

הא-אַש הלכה ח'וֹאנְדֶה-יִים

קֹרְבָּאן-י מִים-וֹ שִין-וֹ הֶא

 

מִימֶש בֹּוַד מקדש-י אל

שִינֶש שבת-י ישראל

הא-אַש ח'וֹאנִים הודו לאל

קֹרְבָּאן-י מִים-וֹ שִין-וֹ הֶא

 

מִימֶש בֹּוַד מוציא מצא

שִינֶש בֹּוַד שלחן עורך

הא-אַש ח'וֹאנִים הלל נרצה

קֹרְבָּאן-י מִים-וֹ שִין-וֹ הֶא

חֶיְרָאן-י מִים-וֹ שִין-וֹ הֶא

אני מבקש להזמין אותך

לצלות את ציפור נפשי [בעבורך]

אעשה את כל מה שתרצה

[אני] כפרת מם, שין, והא [אותיות "משה"].

 

את ה"מם" שלו עשינו "משיחה"

את ה"שין" שלו עשינו "שחיטה"

ל"הא" שלו קראנו "הלכה"

[אני] כפרת מם, שין, והא

 

ה"מם" שלו תהיה "מקדש האל"

ה"שין" שלו תהיה "השבת של ישראל"

ל"הא" שלו נקרא "הודו לאל"

[אני] כפרת מם, שין, והא

 

ה"מם" שלו תהיה "מוציא מצא"

ה"שין" שלו תהיה "שולחן עורך"

ל"הא" שלו נקרא "הלל נרצה"

[אני] כפרת מם, שין, והא

[אני] כפרת מם, שין, והא



"צעקה יוכבד" – קינת האם ששכלה את בנה

הדוגמה השלישית היא קינה על מות משה רבנו, הכתובה כביכול בידי אמו השכולה, יוכבד. קינה זו נמצאת בספר "קריאי מועד" בתיקון ליל ז' באדר, תאריך פטירתו של משה. כקודמתה, גם דוגמה זו מבוצעת במסורת יהודי איראן, אך כאן מדובר במסורת יהודי הכפר נובנדגאן שבדרום איראן, הנוהגים לשיר פיוט זה בסוף תיקון ליל הושענא רבה. בהקלטה זו, שנערכה בפתח תקווה ב-29.4.09 בידי נתנאל מוסאי, הזמר הוא יהודה מוסאי.
 

צעקה יוכבד בקול מר וקשה סיני סיני איה משה

 

שאלו לחורב שאלו לסיני אנה פנה עבד יי ואנה הלך מחמד עיני וכהו מאורי כי נגרע משה: סיני סיני איה משה

 

אחזה רעדה למחולת המחנים וכל לב העדה נהפך למים וצעקו במרה ואין איש מחשה: סיני סיני איה משה

 

לכו נא לים סוף שבקע במקלו ולהר חורב שאלו לו איה הגביר ואיה אהלו אם עלה לסיני להקריב אשה: סיני סיני איה משה

 

מה זה תהמי עניה אמי השקיטי בחילך הרגיעי ודומי הצדיקי דין שוכן הדומי יוכבד אמי אחרי התנחמי כי סוף האדם למות כמלוה כנושה: סיני סיני איה משה

 

לקחו שרפים וחיות את המטה וכל מלאך ומלאך בוכה בשטה ושכינה תצעק קול במטא אנה הלך עבדי משה: סיני סיני איה משה

 

היום הועלה אור העולם ספדוהו ישראל בין היכל ואולם מלאכים העלוהו למען אראלם וזכותו לבניו צור אל תנשה: סיני סיני איה משה

 

מה לך בת לוי אשת עמרם צר לי למשה נישא ורם מלאכים ירדו משה הורם נשארתי אחריו בלי מחסה: סיני סיני איה משה 

 

היום נחתם מעין החכמה היום נסתם באר מזמה מלאכים העלוהו לשמי רומה לפני ולפנים קדש קדשי: סיני סיני איה משה

 

הר העברים אשרי חלקך מבחר קברים היה בחלקך וכל ההרים חשקו בחשקך כי בך נקבר איש האלהים משה: סיני סיני איה משה

 

היום הזה תזכור זכותו למהר לקבץ שארית עדתו וברך תברך לעמך כברכתו וזאת הברכה אשר ברך משה: סיני סיני איה משה


"שַׁלַּח אֶת עַמִּי" – מישראל לארה"ב, ובחזרה

הדוגמה הרביעית היא השיר "שלח את עמי", שהוא תרגומו לעברית של הספיריטואל "Go Down Moses". בשיר המקורי כמיהתם לחירות של בני ישראל במצרים משמשת כאלגוריה לכמיהתם לחירות של העבדים על אדמת אמריקה. כמעין סגירת מעגל, הספיריטואל תורגם לעברית וליידיש כדי לבטא את הרעיון הציוני של "עם חופשי בארצנו" ואת כמיהתם של היהודים לחירות מדינית במאות ה-19 וה-20. השיר, שהוקלט בידי קול ישראל, מבוצע על ידי המקהלה הפילהרמונית תל-אביב בליווי תזמורת. סולן: אברהם פררה; ניצוח: ג'ו פרידלנד.

 

 

 תחקיר וכתיבה: נתנאל מוסאי, מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל הלאומי