תצלום של ההצבעה בכנסת על הסכם השלום עם מצרים, 22 במארס 1979.
במרכז התצלום נראה שולחן הממשלה בראשות מנחם בגין. מימין סגנו שמחה ארליך, ומשמאל סגנו יגאל ידין. ליד ידין יושבים שר החוץ משה דיין ושר הביטחון עזר וייצמן. עוד אפשר לזהות בתצלום את שר החקלאות אריאל שרון ואת שר הפנים יוסף בורג. בשורה השנייה נראים חברי מפלגת המערך, שהייתה אז באופוזיציה, שמעון פרס, יגאל אלון, אבא אבן ועוד.
בתצלום נראים חברי הכנסת שהתנגדו להסכם ובהם זבולון המר חבר המפד"ל, שלמה הלל חבר המערך ואריאל שרון חבר הליכוד. מעניין שבנושא זה לא הולטה משמעת סיעתית וחברי המפלגות הצביעו לפי צו מצפונם.
ישראל ומצרים נלחמו זו בזו במלחמת העצמאות, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. לאחר מלחמת יום הכיפורים נחתמו כמה הסכמים בין המדינות ובהם הסכם הפסקת אש והסכם הפרדת כוחות. החשוב שבהסכמים שהיה הסכם הביניים שנחתם בשנת 1975 בין ראש הממשלה יצחק רבין ובין נשיא מצרים אנואר סאדאת, ובו התחייבו מנהיגי שתי המדינות ליישב את הסכסוך בין המדינות בדרכי שלום. ואולם, חילוקי דעות בנושאים שונים ובעיקר בנושא הנסיגה של ישראל מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים והתנגדות חברי כנסת לנסיגה מסיני עיכבו את ההתקדמות לקראת שלום.
בשנת 1977 התרחש בישראל מהפך פוליטי והליכוד בראשות מנחם בגין עלה לשלטון. נציגי המדינות ניהלו מגעים חשאיים, אך אלה לא הביאו לפריצת דרך. נקודת המפנה הייתה הודעתו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת שיבדר בישראל. ב־19 בנובמבר 1977 נחת סאדאת בישראל ונאם בכנסת. לאחר הביקור החל משא ומתן שנמשך כשנה וחצי, וב-20 במארס 1979 החלה בכנסת ההצבעה על אישור הנוסח הסופי של הסכם השלום עם מצרים. הדיונים נמשכו 28 שעות, ובסופם אישרה הכנסת את ההסכם ברוב קולות. 95 חברי כנסת תמכו בו, ו-18 חברי כנסת התנגדו. הסכם השלום בין שתי המדינות נחתם על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון ב־26 במארס 1979.
