כתבה על בניית גורד השחקים הראשון בישראל מגדל שלום, שבנייתו תסתיים בשנת 1965. לכתבה מצורפת תמונת הדמיה של המבנה העתיד להיבנות.
הכתבה מפרטת מהי ייבנה במגדל שלום: כבישים, מלון, חנות כל-בו ובנייני משרדים, מה יהיה גובהו ומה יהיו שיטות הבנייה שלו. הכתבה מדגישה כי בנייתו ותכנונו של המגדל נעשו בעזרת חברות שוודיות להנדסה ופיקוח בשיטות מתקדמות ביותר. עוד נאמר שבוני המגדל הם גם אלו שתרמו לבנייתה של הגימנסיה הרצליה, בית הספר העברי הראשון בתל אביב שעבר למבנה חדש. מגדל שלום קם על חורבות הגמנסיה, ויש בסוף הכתבה תזכורת לכך שלצד המגדל תיבנה אנדרטה לגימנסיה.
מגדל שלום מאיר נחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל. בעת חנוכתו הוא היה המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון -מאה עשרים ושלושה מטרים. לפי הכתבה, עלות הבנייה מצריכה השקעה של כארבעים מיליון לירות ישראליות, סכום עתק בשנות השישים.
את מגדל שלום הקימו האחים מאיר עם עוד שותפים, והוא נקרא על שם אביהם שלום מאיר. חפירת היסודות החלה בשנת 1962 והבנייה הסתיימה בשנת 1965. בחנוכת המגדל נחשף הציבור לדרגנוע הראשון במדינת ישראל. במגדל פעלה חנות גדולה בשם "כל-בו שלום", שהייתה פופלרית מאוד בשנות השישים והשבעים בטרם קמו מרכזי קניות וקניונים בישראל.
אף שהמגדל היה פורץ דרך בתחומים רבים נמתחה ביקורת על בנייתו על הריסות בניין הגימנסיה הרצליה, אחד המבנים והייחודיים שנבנו בראשית ימי העיר תל אביב.
על קירות רחבת הכניסה המערבית למגדל נמצאים שני פסיפסים גדולי ממדים המתארים את ראשיתה של תל אביב. הראשון הוא פסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה מאת הצייר נחום גוטמן, והשני הוא הפסיפס יפו-תל אביב: דור שני מאת הצייר דוד שריר. מולם הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב. בשתי הקומות התחתונות של הבניין מוצגת תערוכה על תולדות העיר תל אביב, ובמרתף הבניין שוכן ארכיון אדריכלות ישראל.
