כתבה שפורסמה בעיתון "הצופה" ב־19 בדצמבר 1960, כמה חודשים לפני תחילת המשפט ב־11 באפריל 1961. הכתבה עוסקת בשאלות המרכזיות שעמדו במוקד המשפט והן חוקיות המעצר של אייכמן בארגנטינה בידי אנשי המוסד, סמכותה של מדינת ישראל לשפוט אותו ומטרת המשפט.
בכתבה ציטוטים מריאיון שהעניק ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון לכתבים בניו יורק, ותשובותיו הן חדות, ציוניות ויהודיות מאוד. לשאלת כתב ה"ניו יורק טיימס" על מטרת המשפט השיב בן־גוריון "אנו רוצים להציג בפני העולם איך נהרגו בידי הנאצים מיליונים אנשים ומיליונים ילדים רק בגלל היותם יהודים, אנו רוצים כי העמים בעולם לא ישכחו זאת, אנו רוצם שעמי העולם ידעו שהיה נסיון להשמיד עם שלם, אנו רוצים שידעו כי נסיון השמדה זה נבע מאנטישמיות, שאנטישמיות היא מסוכנת, ואנו רוצים שעמי העולם יתבישו".
לשאלת הכתב על חוקיות המעצר של אייכמן השיב בן־גוריון כי שהייתו של אייכמן בארגנטינה לא הייתה חוקית, אך מעבר לכך יש ציוויים מוסריים שעומדים מעל החוק כמו העמדתו של הרוצח אייכמן לדין. לאורך הריאיון בן־גוריון עומד איתן על זכותה של ישראל לשפוט את אייכמן ועל יכולתה לשפוט אותו משפט צדק.
המשפט עורר עניין רב בארץ ובעולם, והוא נחשב נקודת מפנה בעיצוב תודעת השואה בחברה בישראל.
