השיר הראשון שהשמיע הזמר ג'ו עמר בקול ישראל. מילות השיר ישמח משה הן מתפילת שחרית של שבת.
ג'ו עמר, זמר מצליח במרוקו, עלה לישראל בשנת 1956. בעידוד חבריו ומכריו, שהכירו אותו ממרוקו, פנה למנהל שידורי הרדיו וקיבל הזדמנות להתפרסם בארץ. אומנם הוא לא "הורשה" לשיר במרוקאית, אך ניתנה לו האפשרות לשיר את השיר "ישמח משה". בשנות החמישים הייתה ברדיו בישראל פינה קצרה של מה שנקרא אז "פולקלור", ובה הושמעו שירים שלא נכתבו בהשפעת מסורות מוסיקליות מערביות.
שירו של ג'ו עמר היה לא רק סגנון מוזיקה חדש ברדיו, אלא ביטוי של מחאה נגד ההגמוניה האשכנזית וסנונית ראשונה להשמעת שירים ממסורות המוזיקה של עדות המזרח. אחריו באו שירים רבים אחרים מאת ג'ו עמר ובהם "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "האסיר" ו"ברצלונה".
ג'ו עמר נחשב הזמר הראשון שהשמיע שירי קודש ביהודית-מרוקנית בישראל והראשון שהכניס את הצליל האנדלוסי לישראל. הוא כתב גם שירי מחאה כמו השיר "לשכת עבודה" המתאר את האפליה של עולים ממרוקו או שירו "האסיר", שביטא את הגעגועים למולדת (מרוקו). בשנות השבעים עבר ג' עמק להתגורר בארצות הברית אך לאחר מות רעייתו בשנת 2000 חזר לישראל. הוא חלה והפסיק לשיר ובשנת 2009 נפטר.