קריקטורה מאת דוש המזהירה מפני הנזק למפעל "אתא" בעקבות השביתה הגדולה ביוני 1957. באיור נראית חולצה של "אתא" מונחת על קרש גיהוץ. על החולצה מונח מגהץ המעלה אדים ומאיים לשרוף את החולצה. על המגהץ כתובה המילה "שביתה". על שקע החשמל שהמגהץ מחובר אליו כתובים השמות של מולר - בעל המפעל ושל אלמוגי - מנהיג השובתים.
מפעל "אתא" (חברה לטקסטיל בע"מ), הוקם בשטח שקנתה בשנת 1934 משפחת מולר, שעלתה ארצה מצ'כוסלובקיה. עד לקום המדינה היה "אתא" מפעל משגשג בעל אופי משפחתי אשר דאג לתנאי תעסוקה טובים של עובדיו ואף לשיתופם ברווחים. בשנות מלחמת העולם השנייה סיפק המפעל אוהלים ומדים לצבא הבריטי שחנה באזור. לאחר הקמת המדינה היה "אתא" יצרן הביגוד האזרחי המרכזי בארץ. לכל משפחה ניתנו נקודות שיכלו לקנות בהן בגדי "אתא", והאופנה המקובלת הייתה מתוצרת המפעל. הבגדים המפורסמים ביותר היו כובע הטמבל, מכנסי חאקי וחולצה לבנה. הם סימלו את הישראליות וטשטשו את ההבדלים בין המעמדות. מי שלא לבש בגדי "אתא" נחשב "גלותי" או "סנוב".
ואולם, בשנת 1949 נקנו חלק ממניות המפעל על ידי חברת אפריקה-ישראל, ואופי המפעל החל להשתנות. זאת עוד, באמצע שנות החמישים החלו להקים בארץ עוד מפעלי טקסטיל, התחרות התגברה, ומצבה של "אתא" הורע. בגדי "אתא" עדיין נחשבו ביגוד באיכות הגבוהה ביותר, אלא שהאופנה השתנתה ו"אתא" נשאר מאחור. לאור זאת החליט מנהל המפעל בשנת 1956 על פיטורי ייעול. ההחלטה הייתה ראשיתו של סכסוך עבודה ארוך מאוד, שהוביל לשביתה גדולה בהנהגתו של יוסף אלמוגי - ראש מועצת פועלי חיפה. השביתה עוררה הדים רבים בארץ ואף נידונה בממשלה. השביתה הסתיימה בפשרה ובסופו של דבר פוטרו פחות עובדים ממה שתוכנן.
לאחר שבעל המפעל נפטר בשנת 1962 נמכר "אתא" למשקיעים. המפעל לא חזר עוד לימי הזוהר שלו, ולאחר מאבק מר מצד העובדים, הוא נסגר בשנת 1985. בשנים האחרונות נעשה ניסיון להחיות מחדש את מותג האופנה "אתא".