בתצלום נראים תושבים בירושלים לצד משאית לחלוקת מים. בין התושבים אפשר לראות אישה מבוגרת, כמה גברים מבוגרים וצעירים, אישה צעירה ושני ילדים. התושבים מביאים עימם דליים וכלי פח שנועדו לנשיאת המים. הם מחכים בתור כדי למלא את הכלים באמצעות צינור שנמצא לצד המשאית. צעיר לובש מדים, ככל הנראה אחד ממתנדבי "משמר העם", מסייע להם. על המשאית נראים מיכלי מתכת גדולים. ברקע נראה רחוב ראשי ובו חנויות ומעט עוברי אורח.
יום למחרת החלטת האו"ם על קבלת תוכנית החלוקה, החלו כוחות ערבים לחסום את הדרכים לירושלים כדי למנוע הכנסת מזון ונשק לעיר. עוד הם חיבלו בצינור המים הבריטי אשר סיפק מים לעיר. התושבים נעזרו בבורות המים העתיקים, אשר הכילו ביחד כמיליון מטרים מעוקבים של מים, אך כמות זו יכלה להספיק רק לחודש ימים. מתנדבי יחידת משמר העם חילקו את המים האלה בצורה מסודרת, הסיעו מיכלי מים משכונה לשכונה ודאגו למנוע מריבות על התור. כל תושב זכה לכמות מוקצבת של מים, התורים הארוכים לצד המשאיות שימשו מקום מפגש חברתי. עם זאת, יציאת התושבים אל משאיות המים הייתה סכנת חיים של ממש, והיא חשפה את הממתינים להפגזות וליריות הצלפים.
עם הידלדלות כמות המים בעיר החל "מבצע השילוח" - הקמת צינור מים חלופי שעקף את האזורים הערביים, ובאמצעותו חודשה אספקת המים לירושלים.
