כרזה מטעם שירותי הביטחון בחיפה הקוראת לתושבים שאינם בגיל גיוס להתנדב לצבא. הכרזה פורסמה ב־8 בפברואר 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות. הכרזה פונה לגברים, לנשים ולנוער אשר לא נקראו לגיוס חובה מטעם המפקד לשירות העם, שחייב רק תושבים מגיל שבע עשרה ועד עשרים וחמש.

הכרזה מדגישה את נחיצותו של כל אחד ואחת מן התושבים והתושבות למאמץ לשמירה על הביטחון לנוכח התמשכות אירועי האלימות. בתחתית הכרזה יש פירוט של לשכות ההרשמה, אשר פעלו בתוך מבני ציבור שונים בעיר כגון תחנת מכבי אש ובתי ספר וכן שעות ההרשמה.

מלחמת העצמאות פרצה ב־30 בנובמבר 1948, יום למוחרת החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה. בחודשים הראשונים של המלחמה, עד ההכרזה על הקמת המדינה ועל הקמתו של צה"ל, היא התנהלה בין כוחות לא סדירים. שלב זה התאפיין בין השאר בפגיעה באוכלוסייה היהודית בערים מעורבות כמו חיפה וירושלים. הכוחות היהודים התבססו בעיקר על לוחמי המחתרות שהיו מתנדבים. צעירים מגיל שבע עשרה עד עשרים וחמש נקראו להתייצב לשירות בצבא במבצע גיוס אשר כונה "מפקד לשרות העם". 

מרכז המפקד לשרות העם הוקם כבר ב־19 בנובמבר 1947 עוד לפני החלטת האו"ם כדי שיוכל לעסוק בגיוס ארצי מייד לכשתאושר ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה. במרכז המפקד פעלו אישי ציבור שייצגו את המפלגות ביישוב, והדבר העניק לפעולת המרכז תמיכה ציבורית רחבה. תפקיד המרכז היה לטפל במגויס בשלב ההתייצבות והגיוס, בעוד שלטונות הצבא טיפלו בחיולו וקליטתו של המגויס עד הצבתו ביחידתו.