תחריט של בית המקדש מאת האמן האירי פיליפ סימס, 1745.
בתחריט נראים הכוהן הגדול, המנורה, שרטוט של ירושלים והעזרה (החצר) של בית המקדש. מסביב לעזרה לשכות המקדש, ובמרכזה מזבח העולה ועליו אש הקורבן. כן מופיעים בתחריט הכיור וקודש הקודשים. כמה מן הפרטים בתחריט מתארים את חג הסוכות בבית המקדש. האנשים אוחזים בידיהם כפות תמרים ומקיפים את המזבח. הקפת המזבח היא על פי המשנה במסכת סוכה (פרק ד', משנה ה'): " בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא". עוד נראה כי הדמויות הקרובות למזבח מקיימות את טקס ניסוך המים על המזבח בליווי מחולות וכלי נגינה כפי שמתואר בספרות חז"ל.
פרט מעניין בתחריט הן הסוכות ברחבת העזרה. בניגוד לסוכות המוכרות לנו, סוכות אלו נראות כבקתות מעוגלות. הצצה לתוך הסוכות מלמדת שיש בהן שולחנות, ואולי בהן ישבו האנשים לאכול את בשר הקורבנות.
נראה שהתחריט נוצר בהשראת מילון התנ"ך, סדרת תחריטים מאת אוגוסטין קלמט שיצאה לאור בפריז בשנת 1722. קלמט היה חלוץ המחקר המדעי של התנ"ך, ומחקריו שימשו בסיס לחוקרי התנ"ך עד המאה ה־19.
