הכתבה פורסמה בעיתון "הצופה" ב־5 ביולי 1948. הכותב מנסה להעריך מה הסיכוי שצום הרמדאן ישפיע על הארכת ההפוגה הראשונה, שאהייתה אמורה להסתיים ב־9 ביולי.
השאלה שהכותב מעלה היא אם הצום עשוי להביא להסכמת הערבים להאריך את הפסקת האש. התשובה שלו היא שמי שיחליט בסופו של דבר על סיום ההפוגה הם המפקדים הצבאיים הבריטים של הלגיון הערבי. עם זאת, מפקדים אלו ממתינים לתשובת הצדדים הלוחמים להצעותיו של המתווך מטעם האו"ם פולקה ברנדוט. הכותב מעריך כי אם יוחלט על המשך הלחימה, יפרו הערבים את ההפוגה כמה ימים לפני כן כדי להשיג יתרון צבאי בשטח. לפי הכתבה, רדיו דמשק כבר הודיע כי לא יסכים להארכת ההפוגה, וכן שהחיילים המוסלמים פטורים מהצום בחג זה. מכאן הכותב מסיק כי לא תהיה השפעה של הרמדאן על הפסקת האש.
מלחמת העצמאות התנהלה בשנים 1949-1947. הצדדים הלוחמים היו היישוב היהודי בארץ, ערביי ישראל וכמה מצבאות מדינות ערב. ב־10 ביוני 1948 הוסכם על הפוגה ראשונה בקרבות, והיא נמשכה כארבעה שבועות. הפסקת האש הייתה אמורה להסתיים לקראת חג הרמדאן שחל בשנה ההיא בתחילת יולי.
חודש הרמדאן נחשב באסלאם חודש של קדושה, אחווה ושמחה. החוגגים אותו צמים מזריחת החמה ועד שקיעתה. בהיסטוריה של האסלאם הרמדאן הוא חודש שמציין את הניצחונות הצבאיים שהביאו להתפשטות האסלאם, אך גם החודש שהוכרזה בו הפסקת המלחמה בין השבטים בחצי האי ערב, ולכן הוא מסמל שאיפה לאחווה ושלום.
