כרזה שפרסם ועד שכונת הדר הכרמל בחיפה לקראת חגיגות הביכורים בחג השבועות בשנת 1933. הוועד מציין את ההצלחה של חגיגות הביכורים בשכונה בשנה שעברה ורואה בהן מסורת מתגבשת התורמת ל"יצירת הווי בארצנו המתחדשת".
בהמשך הכרזה יש פירוט של מהלך החגיגות: נציגים מאזורים שונים בארץ יצעדו ברחובות ויציגו מהתוצרת החקלאית שגידלו ויעניקו אותה בתור ביכורים לקרן הקיימת לישראל. לפי הכרזה צפויים להגיע אלפי אורחים מכל הארץ כדי לצפות בתהלוכות.
הוועד פונה לתושבי הרחובות שהתהלוכה תעבור בהם בבקשה לקשט את בתיהם, להאיר את חלונות הבתים והחנויות ולשמור על הסדר ועל הניקיון ברחובות. בייחוד בולטת הבקשה לסייע בהלנת האורחים הבאים מחוץ לעיר. ועד שכונת הדר הכרמל מבקש לבסס את המסורת החדשה אגב יצירת אווירה מיוחדת.
מקור המנהג להביא ביכורים – הפירות הראשונים שהבשילו – הוא בתורה. בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו להביא ביכורים החל מחג השבועות ועד סוכות, ובשעת הדחק גם עד חנוכה. לאחר חורבן בית המקדש נפסקה הבאת הביכורים, והיא חודשה רק עם חידוש ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
ההתיישבות העובדת החלה לערוך חגיגות ביכורים בחג השבועות כדי לציין את האחיזה המחודשת של העם היהודי בארצו וחזרתו להיות עם עובד אדמה. העיר חיפה, שמספר התושבים היהודים בה עלה בהדרגה החל מראשית המאה העשרים הייתה מוקד משמעותי של ההתיישבות העברית. היא קישרה בין היישובים בעמק (עמק יזרעאל ועמק הירדן) ונחשבה העיר החקלאית ביותר בארץ ישראל.
טקסי ביכורים מתקיימים בהתיישבות העובדת גם בימינו, והם דוגמה ליציקת תוכן חדש במסורת היהודית.
