הכתבה פורסמה בעיתון "המליץ" ב־5 באפריל 1903, כשבוע לפני חג הפסח בשנה ההיא. תאריך המודעה מעניין, שכן למוחרת ב־6 באפריל 1903 החל הפוגרום בעיר קישינב וזעזע את העולם היהודי.
בראש הכתבה הכותרת "חברת כרמל" בוורשה, ומתחת סדרה של איורים עם כיתוב ברוסית ובעברית. אחד האיורים הוא מדליית זהב שיינות כרמל זכו בה בפריז בשנת 1900. שמו של הברון רוטשילד מודגש בגופן גדול. הטקסט המלווה את המודעה כתוב ביידיש, והוא מדגיש את כשרות היין לכל השנה וגם לפסח.
גידול הגפנים היה הענף החקלאי החשוב ביותר במושבות שהקימו העולים בעלייה הראשונה מאז לקח אותן הברון רוטשילד תחת חסותו. פקידי הברון הדריכו את המתיישבים כיצד לגדל גפנים בשיטות צרפתיות, והברון הקים יקבים לעיבוד התוצרת ושיווקה. בשנת 1887 הוקם היקב בראשון לציון, ובמשך שנים רבות הוא היה היקב הגדול בארץ ישראל.
לצורך שיווק היין הוקמה בוורשה בשנת 1896 חברת מניות בשם כרמל, ובהמשך נפתחו סניפים באודסה, בהמבורג ובערים אחרות. במודעה זו מוזכר הסניף באודסה, שנפתח בשנת 1898. מייסד החברה ברוסיה היה זאב גלוסקין, כלכלן ועסקן מראשי אגודת "מנוחה ונחלה", וחמישית מרווחי החברה הועברו לוועד המושבה רחובות. בהשתדלותו של גלוסקין חתמו חובבי ציון ברוסיה על מניות של חברת כרמל בסך 15,000 רובל.
עיתון ''המליץ'' היה דו־לשוני ונכתב בעברית ובגרמנית באותיות עבריות ('עברי־טייטש'). כתבה זו נכתבה ביידיש, אולי משום שהיא פרסומת וקהל היעד שלה הם יהודים מסורתיים המקפידים על כשרות. העיתון היה הבמה העיתונאית המרכזית של יהדות רוסיה עד לתחילת המאה העשרים ובו נידנו כל השאלות הפוליטיות, האידאולוגיות והחברתיות שהעסיקו את יהודי האימפריה הצארית במחצית השנייה של המאה ה־19.
