כרזה על עדלאידע בירושלים בשושן פורים, 1957. הכרזה צבעונית ומשלבת את סמלי העיר ירושלים: אריה וחומות. האריה נראה שמח ומריע בשופר. הוא רוכב על סוס, רמז למסופר במגילת אסתר על עלייתו לגדולה של מרדכי היהודי והשפלתו של המן המרכיבו על סוס ברחוב העיר.
הכרזה משלבת את סמלה של העיר ירושלים – אריה שואג, על רקע חומות ירושלים ומסביבם עלי זית. האריה נבחר לסמלה של ירושלים בהשראת ברכת יעקב אבינו ליהודה בנו, המכונה "גור אריה יהודה". ירושלים הייתה בירת ממלכת יהודה בעת העתיקה, ולכן נבחר האריה לסמל העיר גם בעת החדשה. עוד האריה מסמל מלכות וגבורה, והוא מצוי גם בסמלים של משפחות אצולה ומדינות אחרות.
החומות הנראת בכרזה מזכירות את חומות העיר העתיקה ואולי גם את אבני הכותל המערבי, שבעת פרסום הכרזה היו בשליטת ממלכת ירדן. ייתכן שבדרך זו ביקשו מעצבי הכרזה לבטא געגועים לאתרים אלו.
תאריך העדלאידע לפי הכרזה הוא ט"ו באדר, אף שחג הפורים חל בי"ד באדר. הסיבה להבדל בתאריך הוא שבמגילת אסתר מסופר כי היהודים שגרו בשושן הבירה חגגו את פורים בט"ו באדר. מכיוון שהעיר שושן הייתה מבוצרת ומוקפת חומה, נוהגים בערים שהיו מוקפות חומה, כמו ירושלים, לחגוג את חג הפורים בט"ו באדר. יום זה נקרא שושן פורים.
ראשיתה של העדלאידע – תהלוכה היתולית ברחובות העיר בשנת 1912 בתל אביב. את הרעיון לקיים עדלאידע הגה אברהם אלדמע, מורה לציור בגימנסיה הרצלייה, והיא הייתה אחד מהאירועים המרכזיים בימי הפורים בתקופת היישוב. מסורת העדלאידע דעכה בשנות מלחמת העולם השנייה, והיא חודשה רק לאחר קום המדינה בפורים 1955.
שם התהלוכה עדלאידע מתבסס על הנאמר במסכת מגילה ז ע"ב "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עדדלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" [חייב אדם לשתות לשוכרה בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין המן הארור למרדכי המבורך]. עם זאת התהלוכות לא התאפיינו בפריקת עול ולא חרגו בדרך כלל מכללי ההתנהגות הנאותה. לעתים הן היו במה למחאה נגד שלטון המנדט או נגד היטלר או הזדמנות לקדם נושאים כמו שימוש בשפה העברית.
