מודעה עירונית מספר 15 שכותרתה "אסור על אכילת צמחים".

עיריית תל אביב מודיעה שבחצרות רבים בעיר נפוצים צמחי נוי המכילים חומרי רעל בצורות שונות ובחלקים שונים של הצמח כמו בזרעונים, בעלים, בקליפות ובשורשים. המודעה מסבירה שאין אפשרות שהמתבונן בצמח יבחין ברעלים האלה, ולכן העירייה מוצאת לנכון להזהיר את הציבור. המודעה מזהירה בעיקר את ההורים, בעלי הבתים ומורי בית הספר שמחנכים את הילדים. היא מדגישה שיש להזהיר את הציבור לא לשים בפה שום חלק של צמח שאיננו עץ פרי מוכר. יש להניח שלמודעה זו קדמו מקרים של הרעלה, ולכן העירייה ראתה לנכון להזהיר את הציבור.

המודעה נכתבה בשנת 1928, אבל גם בימינו אנשים, בעיקר ילדים, מתאשפזים בבתי חולים עקב הרעלה מאכילת צמח רעיל. שלא כמו בעלי חיים ארסיים הבולטים בצבעי האזהרה שלהם (אדום, צהוב, כתום) הצמחים אינם "מזהירים" אותנו על הרעל שיש בהם. רוב הצמחים הרעילים הם בר ואינם בגינות הבתים, ולכן כיום הרעלות הן בעיקר בטיולים בטבע. כנראה שבשנת 1928 היו צמחי בר רבים בגינות או בשטחים פתוחים ליד הבתים.

יש מגוון גדול של צמחי רעל. יש צמחים שהרעל נמצא בכל חלקי הצמח, ולכן אכילה או שתייה של חליטה מעליו היא סכנה לבריאות. רעל של צמחים יכול לגרום כאבי בטן והקאות במקרה הקל ואפילו מוות במקרה החמור. צמחים רעילים המוכרים בארץ ישראל הם: רותם המדבר, הרדוף הנחלים, פתילת המדבר הגדולה, סם הכלב המזרחי,שכרון זהוב, שכרון סיני, ויתניה משכרת, מיני חלבלוב, לוף, רוש עקוד, סולונום השחר, סולונום זיתני, אחירותם החורש ודטורה. כמה מן הצמחים האלה מכילים את הרעל במוהל החלבי הנוטף מהם לאחר פציעת הצמח, חלק בעלים, בפקעות, בפרות, בזרעים ואפילו רק בקצות הענפים הצעירים.

מעניין לראות שבימינו מודעות על סכנת הרעלה מתפרסמות בקשר לבעלי חיים. בגינות יש צמחים שהם רעילים לחיות המחמד שלנו אך לא לבני אדם. לכן מודעות אלו מתפרסמות במרפאות של וטרינרים וכן באתרי אינטרנט וטרינריים.