סרטון מאוסף יומני כרמל, שהפיק נתן אקסלרוד, מחלוצי הקולנוע בארץ ישראל. 

בסרטון נראית הלוויה הצבאית־ממלכתית שנערכה לאורי אילן בשנת 1955 בקיבוצו גן שמואל: שיירה ארוכה של מכוניות צבאיות, ארון עטוף בדגל ומעוטר בזר פרחים נישא על ידי חיילים וקהל רב של חיילים ואזרחים. בין האישים המופיעים בסרטון הרב הצבאי הראשי שלמה גורן והרמטכ"ל משה דיין. שניהם מצדיעים לקברו. על הקבר מונח זר גדול ועליו סמלה של חטיבת גולני.

אורי אילן היה לוחם גולני שהצטרף לחוליה שיצאה למשימת מודיעין בשטח סוריה. החוליה נתפסה וחבריה עונו בכלא הסורי. אילן בחר להתאבד, כדי שלא לגלות סודות מדינה. בבגדיו הטמין תשעה פתקים שנכתבו באמצעות ניקוב חורים בצורת אותיות על נייר. הפתק המפורסם היה זה שבו כתב "לא בגדתי, התאבדתי". משה דיין קרא מעל קברו רק את ראש המשפט "לא בגדתי", ומילים אלו השתרשו באתוס הישראלי כסמל להקרבה ולנאמנות למדינה.

חברי החוליה האחרים הוחזרו לישראל כעבור חמישה עשר חודשים בעסקת חילופי שבויים. הפרשה עוררה פולמוס בנוגע למעמדם של שבויי מלחמה, חובת המדינה לפעול לשחוררם ומשמעות המושג גבורה. במלאת שנה למותו כתב המשורר נתן אלתרמן "העם הזה חייב לזכור כי הוא את ההולכים שולח, ולא רק מאויב בלבד חייב לגאול הוא את דמם, הרבה שירי מוסר השכל ישים הוא לאבק פורח, אך יש פתקי נייר קמוטים שעל לבו יהיו חותם" (הטור השביעי, "דבר", 6 בינואר 1956).

יומני כרמל היו יומני חדשות שהוקרנו בבבתי הקולנוע בארץ ישראל ותיעדו את חיי היישוב היהודי בתחומי החברה, הביטחון, ההתיישבות ועוד. היומנים הוקרנו במשך 36 שנים, בשנים 1935-1971.