כרזה שפרסם ועד הקהילה של העיר חיפה ב־22 בפברואר 1944 הקוראת לסייע בקליטתם של העולים חדשים, ובהם גם ניצולי שואה. לא ברור מיהם העולים שבעקבותיהם פורסמה הכרזה, שכן בתחילת שנת 1944 אף אוניית מעפילים לא הגיעה לארץ.

הבקשה מתושבי חיפה היא לפנות חדרים בדירותיהם ולהשכירם לעולים שהגיעו לארץ. הכרזה מדגישה כי קליטת העלייה היא זכות, וכי המשך התפתחותו של היישוב העברי בארץ ישראל תלוי בה. עוד נאמר בכרזה כי חלק מן העולים הם "אודים מוצלים מאש התופת בגולה", והכוונה היא לניצולי השואה. הכותבים מבקשים מן הציבור להירתם למשימה ולהקל על סבל קליטתם של העולים, ולסייע בהשגת קורת גג עבורם.

העלייה לארץ בשנות ה־40 הייתה מצומצמת. באירופה טרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה, ובארץ ישראל הכתיב הספר הלבן שפורסם בשנת 1939 את ממדיה. מסמך זה קבע מכסה של 75,000 נפש למשך של חמש שנים, ומכסה זו עמדה להסתיים באביב 1944. בסך הכול הגיעו בתקופת המלחמה דרך הים כ־17 אלף עולים ב־25 אוניות מעפילים.