השיר "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן פורסם ב"טור השביעי" בעיתון "דבר", ב־19 בדצמבר 1947. ההשראה לכתיבת שיר הייתה דבריו של חיים חיים וייצמן המופיעים כמוטו בראש השיר. בוועידה הארצית של המגבית היהודית המאוחדת באטלנטיק סיטי (ב־13 בדצמבר 1947) אמר וייצמן "שום מדינה אינה ניתנת לעם על מגש של כסף, ותוכנית החלוקה אינה מקנה ליהודים אלא סיכוי" (להקים מדינה), כלומר מדינה אינה ניתנת לעם מן המוכן, והקמתה דורשת מאמץ רב.  

בשיר חמישה בתים בעלי חריזה מסורגת רבועה ובית שישי חותם, ובו שתי שורות בלבד. השיר מתאר את האומה המתאוששת מזוועות מלחמה וקמה לקבל את ה"נס" של הקמת המדינה. בבית השני, בעוד המדינה מתכוננת לטקס ההקמה, מתקרבים אל האומה "נערה ונער". שני הבתים הבאים מתארים את הנער והנערה בבגדי העבודה והמלחמה שלהם, את עייפותם המתמשכת ואת נעוריהם. זהותם מוארת באור מיסטי, ואין לדעת "אם חיים הם או אם ירויים". בבית החמישי האומה "שטופת דמע וקסם" שואלת את השניים "מי אתם?" והם עונים "אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת ישראל". הבית הקצר הסוגר את השיר מתאר את הצעירים הנופלים לרגלי המדינה [מתים או משתחווים]. הסיום "השאר יסופר בתולדות ישראל" משאיר אפשרות להמשיך לספר את עלילות הנערים ואת תולדות המדינה.

"מגש הכסף" הוא אחד משירי הזיכרון הידועים ומזוהה עם מלחמת העצמאות. השיר פורסם בדצמבר 1947, כעשרים יום לאחר ההצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר. מלחמת השחרור רק החלה, אך אלתרמן רואה לנגד עיניו את המדינה שקמה ואת מחיר הקרבות. ייתכן גם שהנערה והנער מייצגים את לוחמי המחתרות והפלמ"ח שנפלו במאבק למען הקמת המדינה בזמן המנדט הבריטי בארץ. אלתרמן אינו מסמן קרב או אירוע מדויק בכוונה תחילה, ובדרך זו הדמויות נהיות לסמלים של כל הקורבנות שנפלו למען המדינה ובדרך להקמתה.