אחת מכרזות הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. במרכז הכרזה המילים"לבשי בגדי תפארתך", הלקוחות מדברי הנחמה של הנביא ישעיהו על ירושלים באחרית הימים. בראש הכרזה נכתב באנגלית "עכשיו תורך! הצטרפי ל ATS".
בפרוץ מלחמת העולם השנייה הכריזו המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם במאבקה של בריטניה בגרמניה הנאצית למרות מדיניות הספר הלבן. רבים ביישוב התנדבו לצבא הבריטי וגם נשים.
באמצע שנת 1941 פנו ארגוני נשים ובהם נציגות ויצ"ו, מועצת הפועלות (היום נעמ"ת) ו"הדסה" אל הבריטים, בבקשה לאפשר לנשים יהודיות מארץ ישראל להצטרף לחיל העזר לנשים – (ATS (Auxiliary Territorial Service. לפנייה הזו הצטרפה גם הסוכנות היהודית, ובאוקטובר 1941 התקבל אישור לדיוסן של 5,000 נשים, מהן 2,000 באופן מיידי.
בדצמבר 1941 התפרסמה קריאה הרשמית לנשים להתגייס, ובינואר 1942 התגייס מחזור ראשון של 60 נשים, שיועדו להיות קצינות ומש"קיות ואומנו במחנה סרפנד. ביוני 1942 הכריזו המוסדות הלאומיים על חובת גיוס לכל הנשים בגיל 20–30 שאין להן ילדים, אך בשל ההתנגדות ל חוגים דתיים לגיוס בנות, לא הביא הצו לגיוס מלא.
במלחמת העולם השנייה שירתו כ־3,500 נשים מארץ ישראל במסגרת ה ATS, נוסף על 700 נשים ששירתו ב-WAAF, חיל הנשים של חיל האוויר המלכותי. החיילות שירתו כנהגות ואחיות ובתפקידי פקידות וחימוש. בימי קרב אל־עלמיין השני הובילו הנהגות היהודיות שהתגייסו ל ATS חיילים וחימוש עד לעמדות הצבא הקדמיות. עם הקמת צה"ל השתלבו רבות מבוגרות ה ATS בתפקידי פיקוד.
