בגלויה איור של תהלוכת ילדים בשמחת תורה. הגלויה פורסמה בקרקוב בשנת 1888. בראש התהלוכה צועד המלמד ובקצה האחר ה"ריש דוכנא"' העוזר למלמד. כל ילד מחזיק בידו דגל ובראש הדגל תפוח ונר דולק.
שמחת תורה הוא החג שבו מסיימים את קריאת התורה בשבתות ומתחילים מחזור קריאה חדש בספר בראשית. החג חל ביום השמיני של חג הסוכות ביום שמיני עצרת. בתפוצות שמחת תורה חל למוחרת שמיני עצרת ביום טוב שני של גלויות.
לחג מנהגים שונים במרכזן ה"הקפות". נוהגים להוציא כל ספרי התורה מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות מסביב לבימה בשירה וריקודים. את ההקפות עורכים ביל החג וביומו ובמוצאי החג עורכים הקפות שניות ברחובה של עיר.
כמה ממנהגי החג קשורים ברצון לחבב את התורה על הילדים. לדוגמה, גם ילדים קטנים שעדיין אינם בני מצווה עולים לתורה, ילדים ותינוקות בטקס בשם עליית "כל הנערים". מנהג אחר שנועד לשתף את הילדים בשמחת החג הוא הנפת דגלים. מאחר שאי אפשר לתת לילדים להחזיק את ספרי התורה, הן בשל קדושתם והן בשל משקלם, נוהגים לתת לילדים להניף דגלים, ויש הנוהגים להניח בראש הדגל תפוח מתוק, סמל למתיקות התורה.
בתיאורים ובתמונות של מנהגי שמחת תורה בקהילות היהודית מזרח אירופה מופיע לעיתים קרובות נר מעל התפוח, סמל לאור התורה, אבל בימינו מקובל פחות להניח נר בראש הדגל מחשש לדליקות.