תצלום מיום כ"ח באייר תשכ"ח, יום ירושלים הראשון. בתצלום נראים גברים רוקדים, רובם חובשים כיפה סרוגה, ואליהם מצטרפים גם כמה גברים בלבוש חרדי. עוד רואים את רחבת הכותל המערבי הגדולה לאחר שיפוץ המקום.

ההחלטה לקבוע את יום כ"ח באייר יום שחרור ירושלים הייתה יוזמה של הרבנות הראשית לישראל. בעצרת הודיה שהתקיימה כשבועיים לאחר המלחמה קרא הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן לקבוע את כ"ח באייר יום חג לדורות. הצעה אחרת הייתה לקבוע את החג בר"ח סיון, ובדרך זו להתגבר על כמה בעיות הלכתיות כמו דיני האבלות הנהוגים בספירת העומר ואמירת הלל בברכה. בסופו של דבר התקבלה ברוב דעות של חברי מועצת הרבנות הראשית ההצעה לקבוע את יום ירושלים בכ"ח באייר, ופורסמו סדרי התפילה של החג.

לעומת הרבנות הראשית שביקשה לציין את הניצחון בחגיגה ציבורית, היו שחששו כי החגיגות לאיחוד העיר יפגעו ברגשות תושבי ירושלים הערבים. חילוקי הדעות סביב קביעת היום ותוכנו הביאו לכך ש"יום ירושלים" כמעט אינו מורגש מחוץ לירושלים ומחוץ לבתי הכנסת של הציבור הדתי־לאומי. בשנים האחרונות הביטוי העיקרי של היום הוא ריקוד הדגלים ברחובות העיר, ואף הוא שנוי במחלוקת.