סדר ט"ו בשבט שהודפס בספר "פרי עץ הדר". הספר "פרי עץ הדר" הוא חלק מספר "חמדת ימים" הכולל מנהגים ונוסחי תפילות על פי הקבלה וכן תוכחות מוסר. בספר "פרי עץ הדר" אפשר למצוא נוסח של טקסים לט"ו בשבט, חנוכה ופורים, חגים שאינם מופיעים בתורה. לפי עדותו של המחבר הוא ראה ברוח הקודש את החשיבות של חגיגת ט"ו בשבט בקירוב הגאולה.
הספר "חמדת ימים" נפוץ בקהילות ישראל, ובייחוד המנהג של סדר ט"ו בשבט. לאור זאת הוחלט להדפיס את הפרק על ט"ו בשבט בספר נפרד– בשם "פרי עץ הדר". הספר הודפס בשלושים ואחת מהדורות בבתי דפוס שונים בוונציה, בפיזה, בליוורנו, באמסטרדם, בקושטא, בסלוניקי, בירושלים, בבגדאד ובג'רבה.
סדר ט"ו בשבט כולל הסבה אל שולחן מקושט וערוך, ישיבה בצוותא, אכילת מינים רבים של פירות ושתיית ארבע כוסות של יין לבן ואדום החל מכוס ראשונה של יין לבן ועד כוס רביעית של יין אדום. במהלך הטקס קוראים טקסטים מקראיים וחז"ליים הנוגעים לאילנות ולפירותיהם, אגב הדגשת המשמעויות הקבליות שלהם.
במשה ט" בשבט נחשב תאריך קובע לעניין מעשרות, ולא נודעה לו משמעות של יום חג. בתקופת הגאונים החלו היהודים בארץ ישראל לציין יום זה כיום דין לאילנות, ובעקבות קביעה זו, חוברו פיוטים מיוחדים ובהם בקשה לברכת פירות העצים. רק במאה ה־18, בעקבות התפשטות קבלת האר"י, התקבל ט"ו בשבט כיום חג.
מנהגי ט"ו בשבט המשיכו להתפתח גם במאה ה־20. בתקופת העלייה השנייה, בעידודה של הקרן הקיימת לישראל החל להתפשט מנהג הנטיעות, שהפך מאז לסימן ההיכר של החג. לאחר קום המדינה, החג נהיה מזוהה עם השמירה על הטבע ואיכות הסביבה.
