כרזת בחירות מטעם המפד"ל לקראת הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977. בבחירות אלו זכתה המפ"דל ב־12 מנדטים, ולראשונה הייתה שותפה לממשלה בהנהגת הליכוד.
הכרזה מעוצבת בצורת קומיקס המתאר את סיפורו של אדם שמגיע לבית דין של מעלה לאחר שהצביע בבחירות למפלגה חילונית במקום למפלגה דתית. כל ההישגים של המפלגה החילונית כמו חילול שבת, הפלות מלאכותיות ופגיעה ביישוב ארץ ישראל נזקפים לרעתו. כתב האישום מונה בפניו גם עברות כמו אי־הקפדה על תפילה במניין ומיעוט צדקה. הנאשם ממרר בבכי וטוען "הרי הייתי יהודי טוב כל חיי", אך בית הדין קובע שהוא אשם. אופי האשמה נכתב בקומיקס במפורש: מי שבוחר במפלגה חילונית, נושא באחריות מוסרית להצבעותיה הנוגדות את ערכיו ואמונותיו, שכן "שלוחו של אדם כמותו".
מכלל לאו אנו שומעים הן: בניגוד למפלגה חילונית, המפד"ל שהיא מפלגה דתית־לאומית תפעל ליישוב הארץ, תפעל למען הכשרות הארצית, תילחם בחילול שבת ותתנגד להפלות מלאכותיות. הקומיקס מהדהד את דברי האמורא רבא (מסכת שבת, לא, א) שטוען כי כאדם עומד לפני בית דין של מעלה, הוא נשאל על מעשיו גם בתחום שבין אדם לחברו. הביטוי "שלוחו של אדם כמותו" מבטא את התפיסה שמעשה שעשה שליח בשמו של האדם השולח מיוחס לשולח.
הצורך של המפד"ל לפרסם כרזה בנושא זה מלמד שעבור אנשים דתיים־לאומיים האפשרות לבחור במפלגה חילונית היא אפשרות לגיטימית, ולא כולם חשים חובה לבחור רק במפלגה דתית. המסר של הכרזה הפוך: הצבעה למפלגה דתית היא כמו מצווה אחרת שהאדם מחויב בה.
המפד"ל הוקמה לקראת הבחירות בשנת 1955, כאשר "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" החליטו להתאחד למפלגה אחת. במשך השנים היא הייתה שותפה לממשלות בהנהגת מפא"י ואחרי המהפך הפוליטי בשנת 1977 לממשלות בהנהגת הליכוד. מאז שנת 1981 החלה המפד"ל לאבד מכוחה ומהשפעתה עד להתפרקותה הסופית בשנת 2006.