בכרזה נראה אזרח הכורע תחת הנטל של המסים והמגביות שגובה הממשלה. הממשלה, בדמות פרה שמנה, זוללת את כל מה שיש לאזרח. החלב שהפרה מייצרת לא חוזר אל האזרח אלא הולך אל החברות הממשלתיות, כדוגמת "סולל בונה" ו"המשביר". אלו שנהנים מרווחי החברות האלה ומעודדים את סבסודן הם אנשי מפא"י - כך לפי הקריקטורה שבכרזה.

"הציונים הכלליים" היו ימניים ליברליים שהאמינו בשוק חופשי. לגישתם, החברות היצרניות צריכות להיות חברות פרטיות, ואין סיבה שהאזרח יממן חברות ממשלתיות. באמצעות הקריקטורה הם ניסו להראות את האבסורד שהיה לדעתם בשיטה הסוציאליסטית.
לפי הסוציאליזם, הממשלה צריכה להיות מעורבת במשק הכלכלי והיצרני במדינה לטובת קידום ערך השוויון בין האזרחים. הליברלים טוענים כי התערבות הממשלה פוגעת באזרח וביעילות הטבעית של המשק, וכן בחירות האזרח, שצריך לשלם מסים רבים.
זהו הוויכוח העתיק לגבי ליברליזם מול סוציאליזם. השאלה הקבועה היא: על איזה ערך לשים דגש רב יותר - חירות או שוויון?