תערוכות > מאוסף ישראל > מגלות לגאולה

מגלות לגאולה

 "מגלות לגאולה" - הגדות מסורתיות ולא-מסורתיות

פריטים מתוך ​התצוגה שהתקיימה ב-ו' בניסן, 10 באפריל, עד י"א בניסן תשע"א, 15 באפריל 2011 בספרייה הלאומית.

אספו וערכו : יוסף לייכטר
                   שונית דגני
                   אביעד סטולמן
                   חזי עמיאור

 סריקות והנגשה: מחלקת מחשוב ודיגיטציה

מבוא

סיפור יציאת מצרים שימש אתוס מכונן במאבקי ההישרדות של העם היהודי במאות השנים האחרונות, ובמפעל הציוני במיוחד.
 
נוסח ההגדות ועיצובן מבטאים את רוח המאבק להקמת המדינה ומלמדים על הלכי הרוח בחברה היהודית בארץ ישראל ובתפוצות, ועל עיצוב התרבות הישראלית. תצוגת ההגדות ממחישה את המתח בין קודש לחול ובין מסורת לחידוש. 
סיפור יציאת מצרים משמש מקור ההשראה החזק ביותר בתולדות עם ישראל, ובתולדות האנושות בכלל, לתקווה לגאולה וליציאה משעבוד לחירות. ההגדות של פסח זכו לפיכך למהדורות רבות והאמנות היהודית לדורותיה מצאה בהן כר נרחב לביטוי.
 
התגבשות נוסח ההגדה החלה לפני כאלפיים שנים ונמשכה למעלה מאלף שנים. רוחות ההשכלה אשר זיעזעו את העולם היהודי במאה התשע עשרה רופפו גם את מעמדו הקָנוני של נוסח ההגדה. עם התעוררות חיבת-ציון והרעיון הציוני החל נוסח ההגדה לשמש ככלי לביטוי השאיפות לקיום לאומי עצמאי, ובתוכו הכמיהה ליציאה מן הגלות ומעוּלם של עמים אחרים ולשיבה לארץ ישראל. בד בבד, תנועת הפועלים היהודית אשר החלה אף היא לצמוח בשלהי המאה התשע עשרה, אימצה את חזון החירות משעבוד מצרים כמסר אוניברסלי של מהפכה חברתית ושל שחרור מעמד הפועלים. בתנועת העבודה הציונית, אשר זכתה למעמד בכורה בישוב הארץ-ישראלי ובדור המדינה הראשון, נפגשו שני רעיונות יסוד אלה של סיפור יציאת מצרים, ולסינתזה זו כשלעצמה נמצא ביטוי נרחב בהגדות הארץ-ישראליות.
 
במחצית הראשונה של המאה העשרים מצא אידיאל היציאה מעבדות לחירות את ביטויו גם במאבק הקיום היהודי הנואש בשואה ובמלחמת העולם השנייה. גם מאבקי היישוב בשלטון הבריטי בארץ ישראל, ומאוחר יותר בצבאות ערב במלחמת העצמאות ואף לאחר מכן, מצאו ביטוי רב משמעות בהגדות בנות הזמן.
 
נוסחי ההגדה המודרניים נפרסים בקשת רחבה שקצה האחד הוא תוספות לנוסח המסורתי, בעיקר בסופו, ובקצה השני – שימוש בנוסח כמסגרת למסרים רעיוניים ולמטרות הווי כאחד. התוספות להגדה מגוונות, וכוללות קטעי שירה עברית קָנונית ויצירות עצמאיות לרוב. ההגדות גם זכו לאיורים וציורים מידי מיטב אמני ארץ ישראל.
 
תצוגת ההגדות של פסח מספקת זווית מבט ייחודית למקומו של חזון החירות ביהדות המודרנית ובגלגוליו ההיסטוריים. 
 
NLI_ImageGallery
NliImageGallery
  • בסוף ההגדה דברי הערכה על הציונות כתכלית ייעודו ההיסטורי של עם ישראל, ולאחריה מילות 'התקווה' בצרפתית. יהדות אלג'יריה שמרה אמונים לצרפת, וגילויי הציונות בה היו נדירים.
    אלג'יר תש"ו (1946).
  • קטעי קריאה לליל הסדר ללוחמי הפלמ"ח, כשבועיים קודם להכרזת המדינה והקמת צה"ל. רשם ועיטר אריה אַלוַאיל, מתוך ציורי קיר שהכין במחנות הפלמ"ח בזמן ההפוגות..
    תל אביב תש"ח (1948).
  • עם פירוש אברבנאל וציורים פיתוחי נחושת. בסוף מפת ארץ ישראל פיתוח נחושת. יערי 59 ; אוצר ההגדות 93
    אמשטרדם, תנ"ה (1695)
  • הגדה לא-מסורתית אשר יצאה לאור על ידי 'ארבייטער רינג' (ברית העבודה) – המסדר הסוציאליסטי היידישיסטי בארצות הברית ברוח ה'בונד'. ההגדה ערוכה כדו-שיח בין ילד סולן לבין מקהלה, בשירים שחוברו ע"י מיטב משוררי היידיש.
    ניו יורק : א נייע הגדה של פסח, ארבעטער רינג, 1948.
  • הגדה עם תרגום אשכנזי, באותיות צו"ר [צאינה וראינה] מאת יואל בריל. עם ציורים חיתוכי עץ. ציורים אלו הם העתקה מציורי המקרא הנוצריים. יערי 399 ; אוצר ההגדות 565
    בזל, תקע"ו (1816).
  • בפסח תש"ב חנתה הפלוגה במצרים לחוף ים סוף. ההגדה מעלה על נס את תפקידם ההיסטורי של חיילי הפלוגה כנציגי הישוב הארץ-ישראלי בלחימה בגרמנים בצפון אפריקה במסגרת הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. מתייחסת לעמידתם במצור הגרמני על טוברוק בפסח הקודם.
    צפון אפריקה : י. ע. ל. [יחידה עברית לתחבורה] פלוגה MT5 של חיל התובלה, תש"ב (1942).
  • הגדה לשרידי השואה במחנות העקורים בגרמניה, מאת הג'וינט. בשער: מפת ארץ ישראל, וציפייה להכרזה הקרֵבה על הקמת המדינה, אף שהג'וינט לא היה ארגון ציוני. אוצר ההגדות 4091
    מינכן תש"ח (1948).
  • נוסח ההגדה מקוצר, והוא נכתבה מן הזיכרון ושוכפל ביוזמת ועד מחנה המעצר שהקימה ממשלת וישי לפליטים ומהגרים יהודים בגירס (Gurs), דרום-מערב צרפת. נוסח ההגדה נכתב עברית והשירים שבסוף ההגדה באותיות לטיניות. יערי 2290 ; אוצר ההגדות 3846
    הגדת גירס תש"א. (נדפסה שוב בישראל בשנת תשנ"ט).
  • המחבר הוא כנראה איש הישוב הישן ישראל דב פרומקין (1850-1914), עורך העיתון 'חבצלת' שבו התפרסמה ההגדה לראשונה. ערוך ע"פ סדר הגדה של פסח, אך מכיל ביקורת חברתית רבה, בעיקר על התנכרות יהודי העולם לארץ-ישראל עם ראשית ההגירה הגדולה לארצות-הברית.
    הגדה חדשה. ירושלים תרמ"ב (1882).
  • הגדה לילדים, נערכה ע"י אברהם משה זילברמן. תמונות מתנועעות מעשה ידי ארוין זינגר. עם תווי זמרה בעריכת ארנו הנדל. יערי 2190 ; אוצר ההגדות 3477
    ירושלים תרצ"ד (1934).
  • נערכה על ידי הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן בראשית ימי הכוננות למלחמת ששת הימים. היא כוללת הנחיות לקריאת הנוסח המקוצר לחיילים בתעסוקה מבצעית. התפוצות.
    הגדה מקוצרת לשעת חירום. תל אביב תשכ"ז (1967).
  • ההגדה הראשונה שהפיק השומר הצעיר במרוכז עבור כלל קיבוציו, המתייחסת לשואה, למלחמת העולם ולמאבק הישוב בבריטים, כחלק ממלחמת המעמדות. את ההגדה ערך וכתב מרדכי אמיתי, ואיירה הציירת רות שלוס.
    הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. תש"ג (1943).
  • ההגדה המודפסת הראשונה. נדפס בלי שער. באותיות מרובעות לא מנוקדות. מאוסף האינקונבולים של ש"ז שוקן. נתרם לספריה הלאומית. יערי 1 ; אוצר ההגדות 2.
    ואדי אלחגארה, רמ"ב (1482)
  • מהדורה מצוירת משנת תרפ"ו (1926) של הפיוט 'חד גדיא' בתרגום עברי לילדים מאת המורה והפזמונאי ישראל דושמן. הציורים מעשה ידי זאב רבן, אמן ארץ-ישראלי מאנשי 'בצלאל'.
    חד גדיא. ירושלים תרפ"ו (1926).
  • הגדה עם תרגום לאנגלית, קטע אחרי קטע. יערי 216 ; אוצר ההגדות 326
    לונדון, תקמ"ז (1787)
  • הגדה לציון עשור להקמת הקיבוץ (כישוב 'חומה ומגדל' בידי חברי תנועת הנוער 'גורדוניה'). ההגדה מתייחסת לנושאים המרכזיים שעל סדר יומו של הישוב באותם ימים: ההעפלה והמאבק בבריטים כשחרור משעבוד ויציאה לחירות.
    מסדה תש"ז (1947).
  • ההגדה הוכנה ימים אחדים לאחר תום הקרבות הקשים לכיבוש הקסטל במלחמת העצמאות, אליהם יצאו לוחמי גדוד הפורצים של הפלמ"ח מקיבוץ מעלה החמישה ובו גם נקברו רבים מהם. נוסח ההגדה כולל את רושם האבדות בנפש, ועם זאת מדגיש את הדבקות במאבק להקמת המדינה.
    מעלה החמישה תש"ח (1948).
  • בקיץ תש"ח נעצרה בנגבה התקדמות הצבא המצרי בקרב שבו ספג הקיבוץ אבדות רבות. ההגדה נערכה עשור לאחר הקמת הקיבוץ כישוב 'חומה ומגדל' בידי חברי 'השומר הצעיר', וכחודש לאחר השלמת שחרור הנגב וסיום מלחמת העצמאות.
    נגבה תש"ט (1949).
  • הגדוד השלישי של הפלמ"ח פעל מראשית מלחמת העצמאות בגליל, וערב פסח תש"ח (1948) לחם בקרב קשה במצודת נבי-יושע. לאחר הפסח כבשו חיילי הגדוד את המצודה.
    תל אביב : פלמ"ח, הגדוד השלישי, תש"ח (1948).
  • עם ציורים, פיתוחי עץ ועם פירוש קצר בשולי הדפים. יערי 6 ; אוצר ההגדות 7
    פראג, רפ"ז (1526).
  • באיורי ההגדה מתבטא סגנון הציור הארץ-ישראלי אשר התפתח בשנותיו הראשונות של בית המדרש לאמנויות 'בצלאל', והושפע מן האור הארץ-ישראלי ומדמויות ערביי הארץ.
    תל אביב, תש"ה (1945).
  • הגדה על פי נוסח הרמב"ם, נדפסה במכונת שכפול מכתב-ידו של חזן בית הכנסת בניס, אליה נמלטו יהודי צפון צרפת מפני הכיבוש הגרמני באביב הקודם. יצאה לאור על ידי אגודת הרבנים של פריס אשר גלתה לדרום צרפת בחסות ממשלת וישי. יערי 2289 ; אוצר ההגדות 3836
    ניס תש"א (1941).
  • הגדה פרודית, מאוירת בידי אריה נבון ומספרת את תולדותיה של תל אביב ואת החיים בה. יצאה לרגל יובל עשרים וחמש שנה להקמת העיר בפסח תרס"ט (1909).
    הגדת תל אביב. תל אביב : סטירה, תרצ"ד (1934).