ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שיר חדש / סימן שמואל שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁיר וְשֵׁם אֵל אַקְדִּישׁ בַּעֲדַת אֲרִיאֵל אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל הַשִּׁירָה הַזֹאת לַיְיָ מַה נִכְסְפָה כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכּוֹן בְּחַצְרוֹת בֵּית קָדְשִׁי לְהַקְרִיב לוֹ לֶחֶם אִשִּׁי רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיְיָ וַאֲרַנֵּן לוֹ בְּרוֹב גִּילָה וּבְרוֹב חֶדְוָה וְצָהֳלָה שֶׁבַח וּתְהִלָּה הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ אֲנִי לֶאֱלֹהִים אֶקְרָא תַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ עֶזְרָה נִדְבוֹת פִּי רְצֵה יְיָ לָנוּ יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה יָבֹא אֵלֵינוּ וְיַעֲלֵנוּ לְאַרְצֵנוּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ |
| פיוט במסורת יהודי הודו ובבל. פיוט זה נאמר לפני שירת הים, כפתיחה או כרשות לשירה זו, ולכן המשורר פותח במילים: שִׁיר חָדָשׁ, בדומה לנאמר בתפילת שחרית,לפני תפילת שמונה עשרה: "שירה חדשה שיבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים". השיר מושר גם בשבת "שירה", הסמוכה בדרך כלל לט"ו בשבט, ובה קוראים בתורה את "שירת הים", אותה שרו משה ובני ישראל ביציאת מצרים. |
| • שִׁיר חָדָשׁ - עפ"י תהלים מ, ד: וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה'. רש"י מתייחס לצמד המילים שִׁיר חָדָשׁ כאל שירת הים ממש. עפ"י פירושו הפרק כולו עוסק בנושא זה, עיינו שם. • בַּעֲדַת אֲרִיאֵל - עם ישראל. אריאל הוא כינוי לירושלים. • אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל - עפ"י הפסוק הפותח את שירת הים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'... • מַה נִכְסְפָה כָּלְתָה נַפְשִׁי - נפש היחיד והעם מייחלת ונכספת לבניית בית המקדש ולביאת הגואל, עפ"י תהלים פד, ג: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • לְהַקְרִיב לוֹ לֶחֶם אִשִּׁי - לחם הפנים שאותו הקריבו בבית המקדש. אִשִּׁי - מלשון אש, בדומה למילה אִשֶּׁה, המופיעה בתנ"ך בהקשר לקרבנות, כפי שנראה להלן. • רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיְיָ - עפ"י פסוקים בתנ"ך הקשורים לקרבנות, למשל בויקרא א, ט: ...עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לה'. • וַאֲרַנֵּן - אשיר ואזמר, עפ"י הפסוק הנזכר לעיל מתהלים פד, ג: לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ - אהלל את האל, עפ"י תהלים קיג, א: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. לא במקרה בחר המשורר דוקא בפסוק זה ולא בפסוקים אחרים הפותחים במילים הללויה, זאת בשל המדרש המופיע במסכת פסחים דף לז, א, פרק ה, הלכה ה', הקושר את הפסוק הזה ליציאת מצרים ולפסח וזו לשונו: "אמר רבי לוי, כשם שניתן כח בקולו של משה כך ניתן כח בקולו של פרעה. והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום ומה היה אומר (שמות יד) קומו צאו מתוך עמי. לשעבר הייתם עבדי פרעה מיכן והילך אתם עבדי ה'. באותה שעה היו אומרים (תהלים קכג): הללויה הללו עבדי ה', ולא עבדי פרעה. • נִדְבוֹת פִּי רְצֵה יְיָ - רצה את דברי הריצוי והשירה שפי מנדב לך. השיבוץ מתהלים קיט, קח: נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה' וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי. • לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ- תפילה לאל שישיב את עמו לארצו וישלח את משיחו כדי שנוכל לזכות בהשראת השכינה. עפ"י תהלים כז, ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. |
| כותר |
שיר חדש אשיר |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;שבת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
